מצד אחד, יש כאן אם שמכה על חטא ורוצה לצור קשר עם בנה.
מצד שני, יש כאן אשה שחייה לא היו פשוטים, בלשון ההמעטה. היא זונה, היא מנסה לפתות את המטפל. היא עושה הכל כדי שנבוז לה.
מצד שלישי, יש את הילד עצמו. הוא כבר נער, לא ילד. אבל ברור שהוא נפש פצועה שכל מה שארצה לעשות זה לחבק אותה.
ומצד רביעי יש את המטפל. אנחנו לא יודעים איך קוראים לו. אבל הוא המקשר בין כל הדמויות.
מעשה ביסמין, אישה הודית עשירה שמלאה ביסורי מצפון (בין השאר) על יחסה לבנה. יסמין, אשה מוכה בעברה, נהגה להכות את בנה, שנולד מאם פונדקאית. יסמין מגיעה למטפל בעקבות המלצה של הרופא שתיווך בינה לבין הפונדקאית.
הבן, ג'ים, נער רחוב פנקיסט, מסומם ואלים. כדי למצוא את הבן האבוד שוכר המטפל (המטפל!!, לא האמא!!) בלש פרטי (חברו מימי הצבא).
במקביל מגיעה לטיפול גם בת שבע (גם היא בעקבות המלצה של רופא, נחשו מי…), אשה שגם בעברה היו לא מעט התעללויות, והדרך שלה להתגבר על זה היא לשלוט בגברים הסובבים אותה. כך היא מנסה גם לפתות את המטפל.
אבל, וכאן מתחיל האבל הגדול, זה לא ספר באמת.
צורת הכתיבה הזכירה לי יותר מחזה, שורות שורות שבתחילתן כתוב מי הדובר. לטעמי, כמחזה זה היה מוצלח יותר. אולי יותר נכון כאופרת סבון.
העלילה לחלוטין לא אמינה בעיניי.
אני לא מכירה אף מטפל שיתנהג בדרך בה נוהג המטפל בספר.
אני לא מכירה מטפל שיטפל ביותר מדי אנשים שקשורים למטופל אחר שלו.
ואני כבר לא מדברת על סופו של הספר….
נראה כאילו המחבר לקח את כל הנושאים הכבדים שהיו על סדר היום הציבורי באותה התקופה, והכניס אותם לעלילה אחת.
לסיכום, NO NO NO.
על אמא זונה וילד מאומץ/צביקה סלע
הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2009
205 ע"מ
תגיות: אלימות, אם פונדקאית, הקיבוץ המאוחד, משפחה, סמים, על אמא זונה וילד מאומץ, פסיכולוג, צביקה סלע
מסכימה איתך לגבי ה"לא לא לא לא לא"
תודה על האזהרה
אני לא זוכרת מתי קראתי סקירה כ"כ לא אוהדת שלך….
חזרנו לטעם המשותף 🙂
הגיע הזמן 🙂
ספרות הינה מעשה בדיוני. דבר זה הינו ידוע לכל מי שקורא ספרות. לגבי האמון האם זה יכול לקרות – בהחלט שמטפל יכול לטפל באופן שכזה באנשים. למה לא? הספר עצמו – שעכשיו אני קוראת אותו פשוט מרתק ומעמיק בחוויות והבנה לגבי זנות, אלימות, אימוץ, מין. אני נהנית מאד. ממליצה למי שמתעניין בפרוזה קצת אחרת שאיננה בנאלית ורהוטה מידי.
אין שום בעיה עם זה.
זה בדיוק העניין עם ספרות- אחד יכול לאהוב, השני ממש לא.
במקרה הזה, ואין הרבה ספרים שכאלה, אני ממש לא נהנתי.