כזכור לכם, אני נמצאת בירח הדבש.
כמו שחלקכם מבינים, מהתמכרויות קשה להגמל גם כשאנחנו בירח דבש ולכן יתפרסמו כאן פוסטים בתכיפות לא ידועה. סביר להניח שלא אוכל להגיב, ועמכם הסליחה. אם משהו דחוף,אנא פנו במסר.
כמו כל ילדי שנות השבעים, גם אני גדלתי על "ספינת האהבה" (וכן, גם אני הייתי מאוהבת ברופא השרמנטי), אני מניחה שזו אחת הסיבות שבגללן אני אוהבת קרוזים. שנה שעברה עשינו קרוז לאיי הבהאמה`ס, והשנה החלטנו לפנק את עצמנו והפלגנו הרחק מעבר להרי החושך, או בעברית פשוטה יותר: ברחנו מהחום הגדול לאלסקה.
בארוחת הבוקר אוכלים שם בעיקר, הממממ, איך נגדיר את זה, שמן. הכל מוצףבשמן– החל מהביצים, דרך הנקניקיות וקתלי החזיר, וכלה בעגבניות מטוגנות. בארוחת הבוקר אין ירקות כלל, להוציא עגבניות. מצד שני מלון, אבטיח ואננס הם אוכלים שלוש פעמים ביום (לפחות).
ארוחת הערב והצהריים שלהם מורכבת מלא מעט ירקות, והיא טעימה לחכו של הישראלי המצוי (דהיינו הנסיך ואני) הרבה יותר. כמו כל "הכל כלול" בספינה הכל כלול, מלבד השתיה. שתיה חינם היא לימונדה, מים ומיץ תפוזים. וכמובן תה וקפה. כל השאר עולה לא מעט כסף.
הספינה שלנו, Sea Princess, גדולה ומפוארת.היא מכילה כאלפיים נוסעים ועוד 900 אנשי צוות. יש בה קולנוע "תחת הכוכבים", מה שמאפשר לשבת בג`קוזי או בבריכה הנמצאת באחת הקומות, ולצפות בסרט על מסך ענק. יש בה גם ספריה לא רעה בכלל, אולם תיאטרון, אולם ריקודים וכמובן אי אפשר שלא יהיה בה קזינו.
הדבר היחיד שהיה קטן בספינה היה החדר שלנו, או יותר נכון קופסת הנעליים בה אנוישנים. הוא קטן וללא חלון, אבל מי בכלל היה שם?
באופן כללי חוויית הקרוז הייתה חוויה אנתרופולוגית.היינו הישראלים היחידים על הספינה(בשנה שעברה היו עוד שני זוגות ישראלים). מרבית האנשים בספינה היו אמריקאים, מרביתם מבוגרים. מדהים היה לגלות עד כמה האמריקאים רדודים, או שמא נגדיר זאת עסוקים בעצמם. מרביתם לא ממש יצאו אי פעם מתחומי ארה"ב (ולא מדובר באוכלוסיה קשת יום, בלשון ההמעטה), מרביתם לא יודעים כלום על דברים שמחוץ לארה"ב.מצד שני, כמות הספרים שנקראו על הספינה הייתה מרשימה ביותר. בכל פינה אפשר היה למצוא מישהו עם ספר, זה היה ממש נחמד. אפילו הנסיך הסתובב לו עם ספר ביד חלק מהזמן.
הקרוז לא עולהיותר מדי כסף (יחסית) והוא מאפשר הצצה למקומות מעניינים, ארוחות, שתיה ושאר תענוגות (למדתי לרקוד מקרנה סוף סוף :)).
בפוסט הבא:אנחנו מגיעים לאלסקה.
| כמות תמונות | 5 |
|
|
| אני בספריה | |
|
|
| קולנוע תחת הכוכבים | |
|
|
| אוכל!!! | |
|
|
| קינוח מיוחד לירח דבש | |
|
|
| הספינה שלנו | |
שלום יקרה
איזה כיף לראות שההתמכרות מביאה לנו עדכונים טריים מהצפון הרחוק.
תמשיכו ליהנות, ולקרוא, ולנוח ולטייל בערים הקטנות ובנמלים הציוריים שעל הדרך.
אני מבטיח להזיל ריר…
חיבוק גדול, ותקווה לשמוע מכם בהמשך
איזה כיף בר
תעשו המון חיים את חסרה לנו בקומונה.
המון אושר לכם ואהבה.
זה נראה חלומי
איזו ספינה… איך נכנסו שם 2000 איש?
מדהים. תמונות נהדרות. תמשיכו לעשות חיים.
אילה
יפה שלייייייי
מתגעגעתתתתת
איך איך נסעת ועזבת אותי? איך?
אוהבת
ד"ש לא.
נראה מדהים ביותר
איך אני מקנאת בך , גם אני רוצה חופשה , עוד 3 מבחנים וגם אני מקבלת את החופשה שאני זקוקה לה
כתבת מקסים
מרגישים כאילו אנחנו איתך.מתגעגעת. את חסרה לנו.
העגבניות המטוגנות
הן לפחות ירוקות? P-:
ואיזו ספריה שווה…. למה בקרוזים הישראלים אף פעם אין ספריה?
נשמע שאתם מבלים בטירוף! תמשיכו להינות לכם
אני מתגעגעת, אבל העידכונים ככה מאזנים את זה
מיליון נשיקות
מצאתי את בלוגך מעניין-
והנה אני כאן וגם נרשמתי לעדכונים.
הקרוז הזה שלך מזכיר לי נשכחות מחוויה אדירה שהיתה לי
בספינת טיולים לאירופה, חוויה אדירה ובלתי נשכחת.
מה שתספרי יהיה מעניין לדעת ואז אחזור שוב לספינה ההיא שלי.