אבא של ג'ד מת. וכמו שזה קורה בדרך כלל בחיים, זה קורה בדיוק בזמן הלא נכון מבחינתו. מילא שאביו נפטר, אבל הוא גם ביקש שילדיו ישבו עליו שבעה, וזה ממש, אבל ממש לא מתאים עכשיו.
נישואיו של ג'ד בדיוק התפרקו אחרי שהוא מצא את אשתו במיטה עם המאהב שלה, שכיאה לקלישאות היה לא אחר מאשר הבוס שלו. ויש את האחות שלו, שבעלה כל היום עסוק בעבודה ויש לה שלושה ילדים רעשנים, ואת האח הגדול שמנסה יחד עם אשתו להיכנס להריון, ואת האח הקטן והמפונק, שאף אחד לא יודע אם הוא שוב בכלא, או לא. בקיצור- זה הדבר האחרון שג'ד צריך עכשיו.
אומרים שאחד היתרונות של השבעה הוא בכך שהזמן הזה מאפשר לאדם להתחיל לעכל את המוות, אבל מי שישב שבעה יודע שיותר משהזמן עושה את שלו, סיר הלחץ המשפחתי עושה את שלו, וכל האמוציות הרגשיות המטלטלות שאתה חווה קשורים הרבה יותר לאנשים שעדיין חיים (לפעמים לצערך) מסביבך.
אני אוהבת ספרים על משפחות לא מתפקדות. אני אוהבת ספרים ציניים ומשעשעים. ואני אוהבת גם את ג'ונתן טרופר, שאיכשהו כל הספרים שקראתי שלו ("איך לדבר עם אלמן" ו"ספר ג'ו") עוסקים באבל, שכול וציניות.
זה לא ספר מופת, אבל הוא לא מתיימר להיות כזה. זה ספר שמנסה לקלף במעט (אם כי לפעמים בקיצוניות) את מעטה הצביעות מעל פניהם האבלות של יושבי השבעה, שלעיתים אבלים על חלומותיהם שלהם, ולאוו דווקא על מות.
לדף הספר בהוצאה
לסיכום, לאוהבי ציניות וטרופר.
מכאן אני ממשיך/ ג'ונתן טרופר
מאנגלית: נדב דרור
הוצאת כנרת, זמורה ביתן 2010
349 ע"מ
תגיות: אבל, אהבה, אכזבה, ג`ונתן טרופר, הריון, כנרת זמורה ביתן, מכאן אני ממשיך, משפחה, נדב דרור, שבעה
דווקא נראה לי ספר שאוהב
אקנה בהזדמנות.
קוראת עכשו באותו עניין אבל אחרת את – ספר הפרידות הגדול, של שושי בריינר
מעולה!
מסכימה איתך לגמרי, קראתי לפני זמן ונהנתי ממנו מאוד!
ומה שלומך?
מעניין לקרוא, מאחר ואני עברתי שבעה בתחושות אחרות לגמרי…
הזכיר לי בתוכנו ובעוקצנותו את הסרט הישראליט המשובח "שבעה".
לא יודע אם אקרא, אבל מהסקירה נהניתי 🙂
בוקר טוב, בר
☼
חן חן ידידי,
שיהיה לך סופ"ש מקסיםםםםםםםםםםם 🙂
אני אוהבת ספרים שמקלפים אט אט את המסכות ואת הקליפות מגיבוריהם. נשמעת המלצה טובה אם כי מסתיגת מעט. תודה.
מסתייגת כי את ספריו הקודמים ("איך לדבר עם אלמן"-מומלץ בחום! ו"ספר ג'ו" הנחמד אף הוא) אהבתי יותר