פוסט אורח של הנסיך (ותודו שזה לא קורה כל יום….)
אחרי שהברבורה כתבה למה היא לא תקנה את המכשיר הזה אף פעם, התחלתי לאסוף מידע כדי לנסות לשכנע אותה. הלכתי לנבור קצת במעמקי האינטרנט והעלתי בחכתי כמה עובדות מעניינות על ה- e-vrit…
המקור
ובכן כפי שניחשתי מראש, המכשיר לא הומצא בארץ, ובוודאי שאינו מיוצר בארץ.
הוא מבוסס על הקורא האלקטרוני eGriver Touch. להלן דף הויקי שלו באתר מובייל-ריד. תופתעו לגלות עד כמה הם דומים בעיצוב 🙂 המיזם של סטימצקי וידיעות רק עשה לו גיור.
שלא כמו שמקובל לחשוב, המכשיר אינו בטכנולוגיית e-ink אם כי בטכנולוגיה דומה אך מתחרה בשם SiPix. כאן יש חלקיקים לבנים בתמיסה שחורה, במקום חלקיקים לבנים ושחורים בתמיסה שקופה. עד שלא אראה את שתי הטכנולוגיות אחת ליד השניה, לא ברור לי אם ההבדל ביניהן ניכר או זניח.
בכל אופן בחוברת ההוראות למכשיר מזהירים מפני השארתו במצב שינה למשך יותר משבועיים, שמא תיצרב על המסך התמונה – תהליך שהוא בלתי הפיך! לשם השוואה, תופעת ה-ghost במסכי e-ink היא זמנית וניתנת לביטול על ידי כמה רענונים של המסך.
האתר מובייל-ריד מומלץ בחום לכל מי שרוצה לחקור קצת על המכשירים השונים. במיוחד דף ההשוואה בין כל סוגי המכשירים המוכרים.
המכשיר הזה שממנו נולד ה-e-vrit, מיוצר במקור על ידי חברת קונדור טכנולוגיות ההודית. הנה כמה תמונות של המכשיר שהיצרן העלה לרשת, וכן דף המוצר באתר שלהם. התרשמתי שזו חברה של איש אחד, אבל יכול להיות שזה רק בגלל עיצוב גרוע של האתר.
נ.ב.
לאחר פרסום הכתבה, יריב מצוות פורטל הספרים האלקטרוניים myebook סיפר לי שמסכי SiPix נוטים להתעלות על מסכי e-ink מבחינת ניגודיות ובהירות הצבע.
הקבצים
המכשיר יודע להציג לא מעט פורמטים, ביניהם הפופולריים ביותר: ePub, PDF, html, וכן יודע לארגן את זרימת הטקסט מחדש כשמשנים גודל גופן או כשמשנים את כיוון המסך.
ה-e-vrit גם יודע להציג ספרים בפורמט ייחודי בעל סיומת npf, הפורמט בו ניתן לקנות ספרים באתר החנות המקוונת. זהו פורמט DRM שתוכנו מוצפן כך שניתן לקרוא אותו רק במכשיר e-vrit ספציפי, ולכן לא ניתן להעבירו למכשיר e-vrit אחר. דהיינו מי שקונה ספר באתר החנות, לא יכול להשאיל אותו לחבר מבלי להשאיל את המכשיר כולו.
לכאורה זהו המכשיר הראשון והיחיד שיכול להציג ספרים בעברית. אולם צריך להדגיש שמבחינה טכנית, מסמכי PDF יכולים להכיל גופן שמוטמע בתוכם, ולכן ניתן ליצור קבצי ספרים בעברית גם עבור קוראים אחרים, שכן רוב הקוראים הקיימים בשוק מציגים PDF.
מצד שני, לשם כך יש צורך בתוכנה מיוחדת, ולא ידוע לי כיום על תוכנת המרה זמינה חינמית ופשוטה שעובדת עם ספרים בעברית… וכל זאת בהנחה לא סבירה שמלכתחילה יש ברשותכם ספרים אלקטרוניים בעברית בפורמט כלשהו ללא DRM…
נ.ב.
יריב מ-myebook גם הביא לידיעתי שבאתר מנדלי מוכר ספרים ניתן להשיג ספרים אלקטרוניים בעברית, ולא ביוקר. משיטוט ראשוני ראיתי שהמבחר שם לא גדול, אך הספרים אינם מההוצאות הגדולות (בעיני זה דווקא חיובי). יש שם אפילו מבחר ספרים בחינם, למשל ספרי קודש. בנוסף האתר מאפשר ליוצרים עצמאיים והוצאות לאור למכור דרכו תמורת עמלה.
יריב גם סיפר לי שישנם לפחות שני מכשירים שהגיעו לארץ עוד לפני ה-evrit ושניתן לקרוא בהם בשפה העברית. הראשון הוא pocketbook והשני הוא eslick מבית FoxIt, יצרני תוכנת קריאת ה-PDF המשובחת. את שניהם ניתן להשיג בחנויות אינטרנט ישראליות במחירים דומים או יקרים יותר מ-evrit. היבואנים שלהם כנראה פחות אגרסיביים מאשר ניופאן ידיעות וסטימצקי – שהן שלוש שועלות שיווק ותיקות בארץ.
הספרים
נכון ליום 6 ביולי 2010, להלן פילוח של הספרים שניתן לקנות בחנות המקוונת של e-vrit:
47 ספרי מתח ופעולה, 36 עיון, 198 סיפורת, 11 יהדות, 44 ילדים ונוער, ספר אחד של אסטרולוגיה, ספר אחד של יד ושם, ועוד 63 ספרים באנגלית שברשות הציבור (public domain) מפרוייקט גוטנברג.
כלומר סה"כ 338 ספרים בעברית. כאלה שבעצם לא זמינים עבור קוראים דיגיטליים אחרים, ואמורים להצדיק קניה של מכשיר זה דווקא.
התפלגות ההוצאות לאור היא: 177 ידיעות אחרונות, 124 כתר, ו-37 נוספים מהוצאות קטנות יותר: בבל, גרף, מטר, עם עובד, קשת ורימונים ביחד.
כצפוי, לא נראה כאן ספרים של כנרת זמורה ביתן ומודן, ההוצאות שקשורות לצומת ספרים – יריבתה המושבעת של סטימצקי… וחבל.
ספרי פרוייקט גוטנברג הם חינמיים וחופשיים, ואפשר להשיג אותם גם בהמון אתרים אחרים באינטרנט – בהחלט לא צריך e-vrit בשביל זה.
ישנם 14 ספרים במחיר 14 ש"ח, 53 ספרים במחירים 34-43 ש"ח, 119 ספרים במחיר 44 ש"ח, 54 ספרים במחיר 45-51 ש"ח, ו-96 ספרים במחיר 53-64 ש"ח. יש גם ספר ב-78 ש"ח ("שלם יותר מלב שבור") ועוד אחד ב-82 ש"ח ("ויום אחד עוד ניפגש")
המחיר הממוצע הוא כ-46 ש"ח לספר (לא כולל החינמיים).
כמובן שאתם יכולים לחפור בערימת הספרים בעצמכם, הרי בסופו של דבר כל ספר הוא בפני עצמו.
כשה-e-vrit יצא, אמרו שיש 200 ספרים והבטיחו להגיע ל-1000 עד סוף השנה (זה יוצא בממוצע 30 ספרים חדשים כל שבוע). עקבתי אחרי רשימת הספרים בחנות במשך כשבועיים.
בימי שני עד שישי נוספו כל יום ספרים חדשים. אני מניח שהם ממירים ספרים לפורמט הדיגיטלי במהלך היום בראשון עד חמישי ואז מעדכנים הכל בלילה.
במהלך השבועיים נוספו בין 5 ל-11 ספרים ביום, ובממוצע 6.7 ספרים ביום, כלומר שמתוך הבדיקה שעשיתי הם בהחלט עומדים בקצב שקבעו לעצמם.
יש לציין שבממוצע היה רק ספר אחד ביום שהיה חדש (מהחודשיים האחרונים), והשאר היו ישנים יותר. כמו כן נוספו בעיקר ספרים יקרים יותר, באיזור 48-58 ש"ח, ופחות ספרים זולים, כך שבנתיים ממוצע המחיר רק עולה עם הזמן.
הנה קובץ האקסל שאיתו עקבתי אחרי החנות. אתם יכולים לשחק עם זה בעצמכם, לחתוך, למיין, ולעשות חישובים. כדי לעדכן את הרשימה, לחצו על Ctrl-Shift-U והמתינו כמה שניות.
בעיות
אין ברשותי מכשיר כדי לבדוק ולאשש בעצמי את הבעיות, אבל קראתי והתרשמתי באינטרנט שישנם כמה דברים שמעיבים על הכיף שבגאדג'ט החדש:
המכשיר איטי. תסתכלו בסרטון הזה… בשניה ה-30 הוא החליט לקרוא ספר, ורק בשניה ה-59 הוא מגיע סוף סוף לעמוד הטקסט הראשון. לוקח הרבה זמן להעביר דפים עם הממשק האינטואיטיבי של גרירת האצבע. גם עם הכפתורים זה לא ממש מהיר אם רוצים לעבור 5-10 דפים קדימה ואחורה כדי לבדוק מה היה כתוב שם. הנה מישהו שמצא עוד בעיות איטיות, למשל בגלישה באינטרנט, ועוד אחד שאומר שלא מומלץ לנסות לגלוש לאתרים חוץ מאשר לחנות המקוונת, בגלל איטיות.
ההיצע דליל. אני שמח שיש כמה עשרות ספרים מכל ז'אנר (ראו לעיל), אבל300 ספרים זה ממש ממש מעט בשביל לנסות לספק את צרכי קריאתם של יותר מכמה קוראים בודדים וספציפיים. נחמד מאוד שאפשר לשים בו 2000 ספרים, אבל מאיפה אני אביא? אולי אקנה 6 עותקים מכל ספר בחנות – כך אוכל למלא את המכשיר בשכפול עודף של ספרים שגם ככה רק בודדים מהם הם לטעמי.
ואני לא מתכוון אלי אישית – אני הרי לא קורא הרבה. אני מתכוון שגם תולעי ספרים מדופלמים לא יוכלו לאהוב אחוז ניכר מ-300 הספרים המוצעים, משום שיש מגוון רחב של ז'אנרים. כל אחד ימצא לעצמו 20 או אולי 30 ספרים שמתאימים לו והשאר יתאימו לאחרים. האם 20 ספרים בסך הכל מצדיקים את ההוצאה הכספית?
מה שמביא אותי לדבר אחרון – המחיר גבוה להחריד. תמורת 1400 ש"ח תקבל מכשיר אחד וגם זיכוי לקניית ספרים בסך 400 ש"ח. זה עוד איכשהו סביר שהם מכריחים אותך לקנות גם ספרים עם המכשיר, כי אחרת בשביל מה בכלל לקנות דווקא את המכשיר הזה ולא קינדל, נוּק או סוני-רידר…
אבל 1000 ש"ח בשביל המכשיר? ממה הוא עשוי?
וב-400 ש"ח אפשר לקנות 8-9 ספרים (או את 19 הספרים הכי זולים, או את ה-5 הכי יקרים). במחירים דומים אפשר לקנות ספרים שניתן גם להשאיל למישהו אחר, או למכור, או לתת מתנה. רק בשבוע הספר האחרון קנתה הברבורה 14 ספרים ב-500 ש"ח – כלומר בממוצע 11 ספרים ב-400 ש"ח – או במילים אחרות, יותר בזול.
הייתי רוצה לדעת
המכשיר מריץ לינוקס בפנים, מה שאומר שתיאורטית אולי אפשר לשפר דברים, לפחות בתוכנה. אני בטוח שאפשר למצוא כמה חבר'ה שיהיו מוכנים לקחת על עצמם לתחזק פרוייקט של מערכת הפעלה חלופית למכשיר. אני אפילו מכיר איזה מישהו או שניים כאלה.
מאוד אשמח לדעת אם אפשר להגיע ל-root shell, או אפילו ל-shell באופן כללי, כי משם אפשר לשחק עם היכולות של החומרה לא מעט. גם אם זה מבטל את האחריות.
לסיכום
אני הייתי ממליץ לחכות ולא לקנות, אלא אם אתה עובד באתר שמפיק סרטוני וידאו כמו אלה שהזכרתי מקודם, או שאתה ממש חייב להיות זה שיש לו כל גאדג'ט חדש שיוצא לשוק (שזה כמעט אותו דבר).
אשמח לדעת את דעתכם, בין אם אתם שואבים מידע ממקורות חיצוניים כמו שלי, ובין אם יש בידכם מכשיר שהתרשמתם ממנו באופן אישי. אז אנא, השאירו תגובות.
תגיות: evrit, אקסל, חנות ספרים, סטימצקי, קורא ספרים אלקטרוני
תודה על הסקירה המאלפת, אבל אני עם הברבורה – גם אי לא אקנה…. לא יכולה לחשוב שאוותר על התחושה והריח של ספרים….
יום ניפלא
פל, אם היו ספרים שיוצאים רק ל-evrit, של סופרים שאת אוהבת, אז היית קונה?
כמה כאלה היו צריכים לצאת במהדורה דיגיטלית בלבד כדי לשכנע אותך? אחד מספיק? אולי 10? אולי רק אם יהיו 100 כאלה?
ושאלה קצת מוזרה, אבל האם ריח מלאכותי היה עוזר?
כמו זה: http://smellofbooks.com/aromas/new-book-smell
או שיש לך עוד הסתייגויות חוץ מהריח?
כמו שהנסיך כתב, מוכרים היום ספריי עם ריח של ספרים חדשים (או ישנים, אם תרצי)
ככלל, אם (או יותר נכון כש)אקנה קורא אלקטרוני, זה לא יהיה כתחליף, אלא בנוסף
החוויה הנהדרת בשיטוט חניות הספרים, הריח של ספר חדש ואפילו ריח ישן, המישוש ובכלל המרדף אחרי ספר, אילו הן חוויות שקורא אמיתי אינו יכול לוותר …
חכי חכי… כשתראי אותי פעם ראשונה קוראת בקינדל, את תתלהבי 🙂
עוד דבר חשוב ודי מאכזב. מספרים לנו על הקריאות המדהימה של העברית אולם כשהתנסיתי בו שמתי לב שבניגוד לתמונות שמראים לנו (שבהן מוצגות אותיות שחורות כלילה על רקע לבן כחלב) שהטקסט הוא אותיות אפורות על רקע אפור פחות – ממש לא כמו ספר על נייר שבו האותיות שחורות שחורות על רקע לבן. קראתי במשך מספר דקות טקסט וגיליתי שלא זו בלבד שהוא פחות קריא מספר נייר אלא שקריאותו לא עולה על זו של קריאה ממחשב או אפילו קריאה פחות ממנה.
חבל ומאכזב.
יורם, יכול להיות שזה קשור לטכנולוגיית ה-SiPix שדיברתי עליה.
מסכים של קוראים דיגיטליים לא מפיצים אור אלא רק מחזירים אותו ולכן באופן כללי הם נחשבים נוחים יותר לעיניים. לפי התיאור שלך לא כך הוא הדבר עם evrit.
לצורך השוואה, מסכי מחשבים ניידים למיניהם (כולל iPad, אגב) מכילים נורות פלורצנט או LED מאחורי המסך, ולכן התמונה בהם מרצדת מעט ומקשה על העיניים לאורך זמן.
יש לי חבר שטוען שהקורא האלקטרוני שלו (סוני רידר) קריא ממש כמו ספר. לכן רציתי לראות את ה-evrit לצד קורא אחר ולהשוות ביניהם במבט אחד. אני עוד מקווה שהדבר יתאפשר לי מתישהו בעתיד הקרוב.
מה הבעיה לבדוק את המכשיר? יש עמדות הדגמה בחינויות סטימצקי
אני לא רק רוצה לבדוק את המכשיר, אלא להשוות וגם לדווח כאן.
לכן, שתי בעיות צצות לי בראש כרגע (נראה לי שיש עוד):
אחת – אין לי מכשיר מסוג e-ink כדי לקחת לתוך החנות ולהתחיל להשוות. אפשר לשאול אחד מחבר, אבל זה קצת מסבך את העניין.
שתיים – אני די בטוח שמנהל החנות יגיב בצורה לא חיובית אם אני אתחיל לצלם תמונות תקריב בפוזות מוזרות, ובטוח שהוא לא יתן לי לקחת את המכשיר החוצה כדי לצלם ולהשוות בשמש.
תודה על הדברים שהבאת. אני למשל מאוד חובבת חידושים וצעצועים אלקטרוניים ובטוח שאקנה. אבל לגמרי לא חשבתי על ההיצע ועל כמויות הספרים שהם אינם רבים כרגע.
המידע הרב שסיפקת שאינו תלוי בחברה אלא הוא מידע אובייקטיבי חשוב מאוד ולכן גם משכנע.
ישר כוח!
תודה סיגי על התמיכה. השתדלתי להיות כמה שיותר אובייקטיבי ולא יותר מדי מוטה.
הסתכלת על רשימת הספרים בקובץ אקסל? מה דעתך על המבחר? כמה ספרים מתוך הרשימה היית קונה כבר ביום הראשון עם המכשיר?
מאחר שאני לא קורא הרבה, ניסיתי לברר סוגיות מעין אלה עם הברבורה, אבל קצת קשה לה בכלל לחשוב על לקנות ספרים דיגיטליים והמחיר בדרך כלל היה גורם מרתיע גם הוא. לכן אשמח לשמוע את דעתך.
לא יפה ככה להציג אותי כדינוזאורית 🙂
המחיר כרגע ממש לא שווה את הקניה. במיוחד לאור העובדה שאתמול קניתי ספר שיצא השבוע ב50%, דהיינו 44 ש"ח.
המבחר הדי מצומצם ממש מאכזב, במיוחד שאין יותר מדי ספרים חדשים (או יותר נכון, ספרים חדשים שעוד אין לי). כרגע, זה ממש לא שווה את הכסף
תודה על המידע הרב שהבאת. הודות לך קיבלתי מושג רחב על הקורא.
כנראה שבעתיד ארכוש אותו, כשהתפעול שלו ישתפר וכשמבחר הספרים יגדל בצורה משמעותית.
הסיבה העיקרית היא שאני קונה הרבה ספרים, וכבר אמת אין לי מקום. נכון שיש מספר ספרים, בעיקר בנושאים מסויימים שאני תמיד ארצה לשמור על המדף.
רותי
רותי, אני מסכים איתך לגמרי. כנראה שהעתיד (עבור רוב האוכלוסיה) אינו במכשיר החדש בלבד, אלא בשילוב של ספרים "אמיתיים" עם ספרים דיגיטליים.
זאת היתה בערך נקודת ההנחה שממנה יצאתי לבדוק את המכשיר.
האם עברת על מבחר הספרים הקיים היום? כמה ספרים מהרשימה היית קונה בעזרת הזיכוי של ה-400 ש"ח? האם היית יכולה לנצל את כל הזיכוי כבר היום על ספרים שאת באמת מתכוונת לקרוא? או שהיה נשאר לך מספיק גם לספרים עתידיים?
תחקיר מכובד ויסודי עשית, כבוד הנסיך.
נראה שבינתיים תיאלץ להמשיך ולהעמיס את ביתכם המשותם בתוצרת מסורתית העשוייה נייר.
כנראה שיגיע בסוף יומם של הקוראים הללו, אבל עבורי, ונראה שגם עבורכם, עוד יש להם מה להתפתח.
בוקר טוב ויום נעים לשניכם
☼
תודה עופר.
אתה קורא גם באנגלית? אם כן, חשבת לקנות קינדל או נוק? מה השיקולים שגרמו לך לא לקנות?
ההיצע של הספרים בחנות של אמאזון ושל בארנס אנד נובל הוא עצום. גדול בכמה סדרי גודל ביחס ל-evrit. ויכול להיות שהוא מצדיק קניה. מה דעתך בנושא?
אל תגיד לו ככה, הוא יבהל 🙂
(והוא גם ישמח אם תענה לו על השאלות, הוא באמת מנסה להבין…)
ממש לא תכננתי לקנות את המכשיר בזמן הקרוב (או בכלל?)
רק חיזקת את דעתי נגד
וכמה מהפרטים שגיליתי ממש גרמו לי לאנטי
(ובמחירים האלו ואפילו יותר זולים אני יכולה לקנות לי פרים אמיתיים – אז אני ממש לא מבינה מה הקטע למעט ההתלהבות מגאדג'ט חדש)
בהחלט מוקדם מדי מכדי לקנות עבור חובבי הספרים.
איזה דבר או שניים שפירטתי הכי גרמו לך לאנטי?
ממ..
1.מצב שינה למשך שבועיים
2. איטיות מטורפת
וזה כמובן מצטרף למה שכבר ידעתי – מעט מדי היצע של ספרים ביותר מדי כסף לכל ספר ולמכשיר עצמו…
הבנתי.
לזכותם אגיד שנדמה לי שהם התכוונו למצב שבו המכשיר "ישן" אבל ממשיך להציג עמוד בספר מבלי לגזול אנרגיה מהסוללה. כלומר מצב שלא אמור להמשך הרבה זמן.
לפי מיטב הבנתי, הכוונה שלהם היא שאם את לא מתכוונת לקרוא במשך כמה ימים, אז תכבי את המכשיר כך שהוא לא מציג אף דף והמסך ריק.
אני לא מבינה הרבה בטכנולוגיה הזאת אבל זה מזכיר לי את הדיסק הראשון
שיצא בעברית עם השירים של אריק איינשטיין ,שעלה הרבה כסף, והרדיו דיסק
שלא השתלם לקנות אותו במחיר גבוהה רק בשביל דיסק אחד. ותראה לאן הגענו היום,
וכמה מהר הכל התפתח. אז מי יודע מה יהיה לקראת שבוע הספר בשנה הבאה.
השוואה מאוד מעניינת! משום שגם כאן התוכן חשוב יותר מהטכנולוגיה.
רק כשהצטבר היצע תוכן גדול מאוד, שעבר מסה קריטית כלשהי, הטכנולוגיה התקבלה באהדה בציבור.
אבל חשוב לזכור שהטכנולוגיה של דיסקים אופטיים התפתחה המון מאז 1982. היום המכשירים קטנים וקלים יותר, מחזיקים מעמד הרבה יותר זמן, זולים משמעותית, ועמידים בפני רעידות ושריטות. כל אלה תרמו לא מעט להתפתחות התקליטור, למשל במכוניות… (והנה, אפילו האקדמיה ללשון העברית נאלצה להתאים עצמה לקידמה).
ובאמת עד בערך 1992 לא ממש נתקלתי בדיסקים של מוזיקה בעצמי בבית.
מצד שני תראי מה קרה מאז:
נגני MP3 למיניהם (בטכנולוגיה שהתחילה בערך ב-1996 והפכה שימושית בסביבות 2000) כירסמו נתח גדול מהשוק של נגני תקליטורים, משום שהם מאפשרים לקחת ספריית מוזיקה ענקית מבלי לשלם במשקל. כן, ממש כמו המכשיר נשוא כתבה זו.
ומשם כך, אולי זאת דווקא השוואה יותר נכונה לקוראי הספרים הדיגיטליים החדשים שאנו עוסקים בהם כאן.
גם עם ה-MP3, בהתחלה היתה ביקורת רבה על הירידה באיכות במעבר מדיסק לפורמט החדש, ועל כך שהצליל חסר נשמה, וכל מיני דברים כאלה. עד כדי כך הדברים דומים, שבזמנו שמעתי אפילו טענה על כך שהשיטוט בחנויות הדיסקים יחסר לאלה שיעברו לקנות בחנות אינטרנטית.
היום, אלה כמעט שתי נישות שוק נפרדות לגמרי ואף אחד לא ממעיט בערכו של נגן MP3, אפילו הפשוט ביותר. מספיק לראות את ההצלחה של ה-iPod והחנות הצמודה לו iTunes (יש גם ביקורת על שני אלה, לא אכנס לזה) כדי לקבל תחושה עד כמה הדברים יכולים להשתנות בבת אחת.
יכול להיות שמודל נגני ה-MP3 יעבוד גם בתחום הספרים… יכול להיות שעוד 10 שנים נלמד לקבל את הקורא הדיגיטלי ליד מדף הספרים שיש בכל בית. שהוא ישמש אנשים על ההליכון בחדר כושר, ובסיטואציות שבהן יש חסרונות גדולים לספר מנייר. לי זה נראה כמעט סביר.
עשית יופי של סקירה בלי להחזיק את המכשיר ביד …
אני אוהבת ספרים, וגם חידושים, ולכן, בלתי נמנע שבעתיד הקרוב יהיה לי קורא ספרים אלקטרוני.
מצד שני, אני מסכימה עם המלצתך להמתין. למה לרוץ על המוצר ה"ראשון" בשוק?
כיוון שקראתי בעיון את כל התגובות, ראיתי שכבר הוספת שהיו קוראים אלקטרוניים בעברית לפני ה"נל. רציתי לציין שהיה (ואולי עדיין יש) קורא ספרים אלקטרוני נוסף של חברת Bookware. למיטב זכרוני, הוא היה הראשון.
ההפנייה למובייל ריד מצוינת. כמי שמכירה את הפורום ההוא, רציתי להמליץ על האשכול הבא http://www.mobileread.com/forums/showthread.php?t=49817 מדובר בבחור תמהוני מגרמניה שתחביבו לאסוף קוראי ספרים אלקטרוניים ולהשוות ביניהם. אל תיתן לכותרת להטעות אותך, יש לו יותר מעשרים רידרים שונים.
לגבי מנדלי מוכר ספרים ברשת, היתרון הגדול שלהם (פרט למחיר), הוא שהספרים שלהם לא כוללים DRM ולכן ניתן להעביר אותם בין מכשירים שונים. יצא לי לראות ספר מהאתר שלהם על ה e-vrit וגם על אייפד. בשניהם זה נראה יופי (לדעתי באייפד אפילו יותר, אבל מה אני מבינה…). החסרון הגדול שלהם הוא שאין להם מספיק ספרים.
לגבי שאלתך אם מספיק שיש 30 ספרים שאתה אוהב כדי לקנות את המכשיר? לדעתי כן. ספרים יתווספו (וכבר נוספים רבים) בקצב גובר והולך ככל שעובר הזמן. קיימים שיקולים אחרים שציינת "למה לא כדאי את המכשיר הזה?" אבל לעניות דעתי, עד שתקרא את ה 30 האלו כבר יהיו עוד 60 אחרים שתאהב.
למרות אהבת הנייר והתרפקות על הריח, אין מה לעשות, העתיד כבר כאן. ואם לא מחר אז מחרתיים.
תודה רבה על המידע הנוסף, דנה.
bookware הופיע בעיתונות לפני כשנה (ביוני 2009) ומאז לא שמעו עליו כל כך. בנתיים לא הצלחתי להבין על איזה קורא הוא מבוסס או היכן הוא מיוצר. אצור איתם קשר בהמשך כדי לברר.
האשכול שקישרת אליו בהחלט מעניין, ונותן זוית ראיה רחבה שמשווה בין המכשירים, אם כי היא אישית מאוד. תודה על הלינק! מי שרוצה לקנות מכשיר (שלא בעיקר לקריאה בעברית) ימצא שם מידע חשוב.
אני חושב כמוך שהעדר DRM הוא יתרון גדול לספרים שנמכרים במנדלי. כך ניתן לקרוא בכל מקום. חבל שבעלי זכויות היוצרים בארץ הולכים כמו עדר אחרי ארגונים בחו"ל כמו RIAA ו-MPAA ומנסים להלחם בקוראים במקום לספק להם את מה שהם מוכנים לשלם עליו.
לעניין כמות הספרים – חישוב זריז מראה שאת צודקת (ואני מחשב בצורה פסימית) 🙂
נניח שקניתי את כל 30 הספרים שמעניינים אותי, ונניח שאני קורא 2 ספרים בשבוע (הברבורה קוראת יותר אבל היא לא דוגמה). אז בתוך 15 שבועות סיימתי את כולם. בהחלט העסקתי את עצמי למשך כמעט 4 חודשים.
מה קרה בנתיים? כל שבוע נוספו כ-25 ספרים לחנות, אז עכשיו יש שם עוד 375 ספרים שלא היו קודם, ומתוכם כבר סביר שיש עוד 30 שיעניינו אותי.
אז קצב ההוספה של ספרים כנראה מספיק עבור רוב האנשים (נוספים כ-2 ספרים מעניינים בשבוע).
אם כבר הסכמת איתי, אז בוא נלך עוד צעד קדימה. 🙂
מדובר כמובן בסנוניות ראשונות. בעוד כמה חודשים יהיו עוד חנויות ספרים. מה שמטריד אותי בעיקר ב e-vrit , זה שאני כבולה (בעיקר) לחנות שלהם. בטח צומת יצאו בקרוב עם מכשיר "שלהם" וחנות "שלהם", ולפי שמועות גם חברות הסלולר מתכננות לצאת עם מכשירים "שלהם" וחנות "שלהם". עם ה e-vrit לא אוכל לקרוא ספרים מהחנויות של האחרות ולהיפך. ומה איתנו? הצרכנים?
היום אני יכולה לקנות ספר מודפס באיזו חנות שאני רוצה ולעשות בו כרצוני. למה להטיל עלי מגבלות עם הספר האלקטרוני. זו ממש פגיעה בצרכן.
או, סוף סוף משהו שגם אני, ההדיוטה בענייני טכנולוגיה, יכולה להזדהות איתו.
מכשיר שכובל אותי לחנות אחת בלבד אינו יעיל מבחינתי.
לי מפריעה הצגת האפשרות של רכישת ספרים און-ליין, באמצעות המכשיר, כאל יתרון.
לדעתי ובעקבות נסיוני החסרונות מרובים מהיתרונות:
זה לא כל כך חיוני – קורא ספרים מסוגל להכיל מאות (ואלפי) ספרים. אז מה דחוף כל כך ברכישת ספר
מסוים כאשר אתה מחוץ לבית ? כמה פעמים זה יכול לקרות לך ?
קורא הספרים מסוג הIVRIT (וגם הקינדל) כובל אותך לחנות מסוימת, לפורמט ספרים מסוים ולשימוש מוגבל בספר שרכשת.
בעוד שקורא ספרים שלא משויך לחנות או ליצרן שהסתפח או סיפח חנות נותן לך אפשרות לקרוא פורמטים רבים של קובץ ספר, להוריד ספרים ממאגרים חופשיים באינטרנט , להעביר את הקובץ ממכשיר למכשיר, להשאיל לחברים ולקבל מחברים.
הרי זה מה שעושים עם ספר נייר שנרכש – הוא שלך ואין הגבלה על מה שאתה יכול לעשות בו אחרי ששילמת.
במכשיר הקינדל לדוגמה הספרים שאתה קונה אינם בעצם שלך ואמזון יכולה (ועשתה זאת!) להכנס למכשירך ולמחוק תכנים – לא אתפלא אם יתברר שגם בIVRIT "תחבורת" הספרים היא דו-סטרית
והחברה יכולה להכנס למכשירך ולעשות בן כבשלה.
בודאי שבאופן כללי אפשרות הרכישה און-ליין היא לא צריכה להיות מגבילה ויכולה לשמש כיתרון נוסף לק"א אבל אם הרוכש התמים מקבל עם המכשיר גם תיבת פנדורה של הגבלות ומוקשים יצא שכרו בהפסדו.
כדאי שמי שחושב לרכוש מכשיר יהיה מודע לבעיה זו וגם שידע שיש בשוק עוד הרבה קוראים וישנם אתרים הנותנים לך מידע על כל ק"א כך ניתן לעשות השוואות ולהגיע להחלטה נבונה (שלא מושפעת משטיפות מח כמו ק"א = קינדל) מה מתאים לו.
אני בעלת IREX ILIAD כבר שנתיים. מחברת אותו מדי פעם ולפי הצורך למחשב כדי להוסיף או למחוק קבצים. עבודת פרך ???
יש לי במחשב ספרייה עשירה (מאות רבות מאוד ) של ספרים (באנגלית) אני יכולה להעניק ספר שממנו נהניתי ולשלוח לחבר/בן משפחה תוך שניות (גם זו הנאה…). אני גם מקבלת בהנאה.
התסכול היחיד שלי היא שאצטרך כנראה לחזור בכמה גלגולים כדי להנות מכל הספרים שיש בספרייתי האלקטרונית.
ברוכה הבאה רחל. העלית כמה נקודות מעניינות. אנסה להתייחס אליהן אחת-אחת 🙂
האפשרות לקנות ספרים ישירות מתוך המכשיר היא כמובן בנוסף לאפשרות להתקין אותם מהמחשב האישי, ולא במקום. זהו ללא ספק יתרון לעומת מכשיר זהה ללא אופציה כזו. את רק מקבלת עוד אפשרות שלא היתה קיימת קודם, ואת לא חייבת להשתמש בה.
ואגב, e-vrit כובל אותך לקניית ספרים בעברית מחנות אחת בלבד, אך המכשיר קורא את כל הפורמטים הסטנדרטיים כגון ePub HTML ו-PDF שזמינים בחנויות רבות ובאתרי הורדה של ספרים חופשיים רבים.
הבעיה היא שאין היום אפשרות להשיג את הספרים הפופולריים (קרי "רבי מכר") בעברית בשום חנות או פורמט חוץ מאשר אלה של e-vrit עצמם. כלומר הבעיה היא העדר תחרות שנובע משליטה של מפיץ התוכן בטכנולוגיה.
המצב עם ספרים באנגלית הוא שונה. יש לא מעט רבי מכר חופשיים, הרבה חנויות שמוכרות ספרים ללא DRM, ואפילו אתרים פיראטיים שבהם את יכולה (עם מצפון שקט אבל עם ספק חוקי) להוריד את תוכנו של ספר שקנית במהדורה מודפסת.
בעברית אין לך את האפשרויות האלה עדיין… למשל, היכן תוכלי להשיג את ספרו האחרון של דוד גרוסמן בפורמט שיעבוד עם ה-ILIAD?
אגב, מהחומר שקראתי עד היום עולה שהמכשיר שברשותך הוא אחד הטובים ביותר אם לא המוצלח שבהם. אנשים משבחים אותו בכל פורום או בלוג אפשרי.
אולם אם תקחי את כל הספרים שיש לך ב-ILIAD ותכניסי אותם כמו שהם ל-evrit, רובם פשוט יעבדו והשאר יצטרכו המרת פורמט פשוטה שניתן לבצע עם תוכנת Calibre בחינם ובכמה לחיצות עכבר.
אני חושב שהמצב קצת יותר מורכב מכפי שהצגת אותו, אבל הכיוון הוא נכון: חסרה תחרות בשוק הספרים האלקטרוניים העבריים.
התייחסתי למצב בו אפשרות הרכישה און-ליין מוצגת כיתרון . רציתי להפנות את המתחבטים לאספקטים נוספים הבאים עם האפשרות הזו.
כתבתי בפירוש שאפשרות רכישת ספר און-ליין היא יתרון נוסף לקורא הספרים – אבל אם כמו בקינדל, המוכר יכול גם להכנס למכשיר ולמחוק ספרים (ומי יודע מה עוד) – אפשרות זו הופכת לחסרון.
באשר לפורמטים – ILIADלעומת קוראי ספרים אחרים הE-VRIT "מצטיין" במיעוט פורמטים. הILIAD , המכשיר של סוני ועוד אחרים תומכים גם ב TXT, DOC ועוד.
לאור אפשרויות ההמרה הנמצאות עכשיו זה אולי לא הכרחי – אך עדיין נוח ביותר.
וטיפ לכם – ישנו אתר חביב ביותר הנותן המרה חינמית און-ליין (ומהירה יחסית) מהרבה פורמטים אל הפורמטים של הקוראים האלקטרונים (EPUB, MOBI, LIT ועוד).
האתר: http://WWW.2EPUB.COM אז לא צריך תוכנות…
באשר למיעוט הספרים בעברית, כפי שקרה עם הספרים באנגלית, עכשיו שהתחילו קוראי הספרים לזרום לארצנו, מהר מאוד יקומו עוד יזמים ואתרים שיעלו עוד ועוד ספרים אלקטרונים ואני די בטוחה שלא ירחק היום שנוצף בספרים.
חבל רק שבארץ, כמו בחו"ל מחירי הספרים לא מציאותים בלשון המעטה. זה יגרום, כמו בחו"ל שיצוצו אתרים, בלוגים ופורומים בהם אנשים טובים משתפים אחרים עם הספרים מהם נהנו…
נכון ה ILIAD מעולה ואני עדיין מתמוגגת ממנו. עשיתי הרבה שיעורי בית עד שבחרתי בו. יש לו גם חסרונות – אין יותר עידכונים של היצרן (הם גם בצרות או בדרך לפשיטת רגל) אפשר לקרוא בו עברית – רק מקבצי PDF שהם בעצם קבצי תמונה. גם בעתיד כנראה לא יהיה ניתן לקבל עידכון שיגייר אותו. אבל – החברה (פיליפס) פירסמה את קוד התכנות שלו – וישנם אנשים המפתחים תוספות ותוכנות.
אני רוצה להגיב על הטענה שלך לגבי אפשרות הרכישה אונליין.
אני חושב שאת קצת פרנואידית לגבי אפשרויות של מחיקת ספרים. יתכן ודבר אפשרי עם הקינדל שהתקשורת שלו מתבססת בעיקר (אך לא בלבד) על תקשורת סלולרית. כך שבמידה ומאפשרים תקשורת רצופה של המכשיר אמזון יכולים לבצע עדכונים למינהם במכשיר – כמו שהחברות וסלולריות משנות לך את השעה במכשיר במעברי שעון. בכל מקרה ניתן למנוע תקשורת זו ע"י ביטוי האופיה הזאת והמכשיר יהיה "מוגן".
ב"עברית" התקשורת היא תקשורת wi-fi. מה שמגביל את אפשרות הגישה לאינטרנט רק למקומות בעלי ראוטרים אלחוטיים פתוחים שניתן להתחבר אליהם. תהליך הרכישה המכוונת אינו שונה מהורדת קובץ למחשב מדפדפן רגיל וניתן להעביר אותו אחר כך למחשב הביתי לגיבוי. כך לדעתי הסיכוי שיש מישהו מלמעלה ששולט בתוכן הקורא שלך בכל רגע הוא קלוש. אם עדיין חוששים פשוט אפשר לא להפעיל את ה wifi בכללואז אין שום אשרות למחיקה משום שאין למכשיר שום דרך תקשורת חלופית. הדבר היחידי שקרוב למה שאת אומרת הוא ה"איזור האישי" שטוענים שיש באתר שמגבה את כל הספרים שרכשת. משם אין להם שום בעיה למחוק ספרים שרכשת. קשה לי להאמין שהם יעשו את זה, יכול להיות שאני תמים.
לסיכום, לדעתי "בעיית הרכישה המקוונת" היא הגזמה פרועה שלא צריכה להדאיג אנשים באת רכישת המכשיר. מה שכן צריך להיות שיקול משמעותי הוא המחיר הגבוה של המכשיר והשיקול המשמעותי ביותר המחירים המוגזמים של הספרים. לדעתי אין באמת הצדקה לקניית המכשיר כל עוד מחירו ובעיקר מחירי הספרים ירדו בצורה משמעותית.
מסכים איתך לגמרי. אל לנו להתיחס אליהם כאל פושעים לפני שהם עשו משהו רע (בדיוק כמו שאנחנו לא רוצים שיתייחסו אלינו כאל גנבים ופיראטים עוד לפני שבכלל קנינו את התוכן)
מצד שני תראה מה קרה למסכנים שהוציאו את מיטב כספם על ספרים ש"נגנבו להם" מתחת לאף על ידי עדכון תוכנה של קינדל. זה קרה להרבה אנשים בבת אחת. לא לשניים-שלושה.
אין לנו ערובה שזה לא יקרה גם כאן. לא קראתי עד הסוף את ההסכם של החנות, אבל אני מניח שעורכי הדין שלהם מספיק משופשפים כדי להכניס סעיפים שמאפשרים את זה במידה והם ירצו – ואז לא תוכל אפילו לתבוע אותם לדין. לא באופן אישי ולא ייצוגית…
הלוואי וקביעתך שמהר מאוד יקומו עוד יזמים ואתרים תתגשם.
המיזם שעליו אנחנו מדברים כאן הוא שיתוף פעולה של יבואן מוצרי אלקטרוניקה ענק יחד עם הוצאה לאור גדולה ורשת חנויות מוכרת ונפוצה בכל הארץ.
אני יכול לחשוב למשל על שילוב דומה של החברות המתחרות של כל אחת מאלה, אבל לא הרבה יותר מזה.
צריך שיקומו יוזמות מסוג אחר, כאלה שלא יהיו כבולות למוציא לאור מסויים או ליבואן או יצרן מסויים.
אולם קשה לי לראות את הוצאות הספרים מוותרות על האחיזה שלהם בתוכן, ועל השליטה שלהן בהפצתו.
לכן גם קשה לי לדמיין איך תתממש חנות ספרים אינטרנטית שמוכרת את הספרים מכל ההוצאות ובכך מתחרה בחנות של ידיעות אחרונות (גם אם דובקים ב-DRM סטנדרטי, למשל זה של אדובי). לדעתי ההנהלה תמיד תראה צעד כזה בבחינת לירות לעצמם ברגל.
ולגבי הפחד שימחקו לך ספרים – זו הסיבה שכולנו בעד חיסול ה-DRM, למשל כמו שעושה החנות של מנדלי מוכר ספרים. אם קנית קובץ שעובד בכל מקום, גם על המחשב האישי, אז תמיד תהיה לך דרך לקרוא אותו על הקורא הנייד.
דרך הביניים כנראה היא סטנדרטיזציה של DRM. אם הפורמט הנפוץ יהיה DRM סטנדרטי, הרי שתמיד תוכלי לקחת את הקובץ ולפתוח אותו בקורא. ואם יחסמו לך איזושהי אופציה בקורא, לפחות עדיין יש לך את הקובץ קריא במחשב, ואת האפשרות להעביר אותו לכל מכשיר אחר שברשותך שתומך בסטנדרט.
שוב, הרעיון הוא הפרדה בין שליטה בטכנולוגיה לבין שליטה בתוכן.
שלום. המלצה למכשיר שניתן לקרוא גם בחושך. וכן שניתן לרשום הערות בטקס ולהעביר למחשב כדי לבצע את הערות. ומה המלצה למכשיר בעברית שקורא גם קבצי PDF בעברית תודה מראש.
נ.ב קראתי את כל המאמר ועצרתי את עצמי בלרכוש את המכשיר החדש בעברית
תודה מאוד מראש
שלום יהודה, אנסה להסביר:
יש סיבה טובה מדוע לא ניתן לקרוא במכשירים האלה בחושך, והיא אנרגיה.
תאורה צורכת המון חשמל.
הסוללות הקיימות במכשירים אלה תיגמרנה תוך חצי שעה (או לכל היותר שעה) אם תופעל תאורת לילה – לא מספיק זמן כדי לקרוא ספר.
שיפור הסוללות יחייב הגדלתן הפיסית ועליה משמעותית במשקל המכשיר – ויהפוך אותו ללא נוח לקריאה.
מצד שני מנגנון תאורה גם יוסיף למשקל ולעלות של המכשיר.
שים לב שהטכנולוגיה שפרצה את הדרך לקוראים דיגיטליים היא דווקא טכנולוגיית התצוגה (במקור היתה זו E-Ink), שהייחוד שלה הוא בכך שאינה צורכת אנרגיה כלל (!) בזמן שהתצוגה לא משתנה. כלומר שברוב הזמן, כשעמוד הספר מוצג לפניך ואינו משתנה, הסוללה אינה מתרוקנת.
אנרגיה דרושה רק לצורך שינוי התוכן שבתצוגה – כלומר פעולת הדפדוף. וכך יכול המכשיר להחזיק מעמד עם סוללה פעילה למשך הרבה שעות רצוף, ומאפשר לקרוא ספרים באותם תנאים שבהם אנשים היו רגילים לקרוא ספרים גם בעבר.
דבר אחרון, ישנה תופעה ידועה בכל מערכת תצוגה מאירה והיא ריצוד קל שמשפיע לאורך זמן על הקורא וגורם לכאבי ראש. זו הסיבה שלא מומלץ לשבת מול טלויזיה או צג מחשב לאורך זמן רב.
תצוגה פאסיבית שאינה מאירה, לא גורמת לתופעות הלוואי האלה כלל.