"הדבר הקטן הזה בבטן הולך ומשתלט לי על החיים. זה התחיל מהאוכל, והלך והתרחב לתחומי חיים נוספים. כמו בסרט ה"הנוסע השמיני"- מתיישב יצור בתוך הגוף, ומתחיל לנהל אותו" (עמ' 30)
איש לא מכין אותך לרגע הזה, שבו את מגלה שאת בהריון. לא משנה כמה זמן חלמת על זה, כמה זמן עבדת והתאמצת כדי להגיע לשלב הזה, לא משנה אם ההריון היה מתוכנן או לא, שום דבר לא מכין אותך לרגע בו את מגלה שזה חיובי… את בהריון.
השלב הבא בו המודעות וההבנה לא בהכרח חופפים הוא שלב הלידה (ולא, עוד לא הגעתי לשלב הזה- אני עוד משתדלת להדחיק אותו:roll: ): מה, התינוק קטן הזה הוא שלי?? מה, אני אמא????
אף אחד לא מכין אותנו באמת להיות אמהות. לא משנה כמה קורסים לקחנו, לא משנה כמה ספרים קראנו, לא משנה מה עשינו, יש דברים שצריך לחוות כדי להבין.
ספרה של נועה ברקת, "מבטן ומלידה", נועד להשלים במקצת את החסר, ולשתף בחחיות הלידה ותחילת ההריון.
הספר דן בסוגים שונים של הריון ולידה, כולל לידות בבית, לידות והריונות שהסתיימו במוות, הריונות מרובי עוברים ועוד.
הספר מיושן במקצת (יצא בשנת 2002) אבל למרות שאנחנו (שהרי הנסיך הוא חלק מזה) "רק" באמצע הדרך, הספר בהחלט 'הכניס' אותי לעניינים.
מצד שני, זה לא ספר שנשאר איתי לנצח. חיפשתי הרבה יותר חיבור רגשי, הרבה יותר עצות אבל נראה לי שהכיוון העיקרי בספר היה יותר לשאלת ה"איך ללדת" מאשר לשאלת ה"איך עוברים את זה".
לסיכום,
לבעלות עניין בלבד.
לדף הספר באתר ההצאה.
לאתר של נועה ברקת
מבטן ומלידה- נשים מדברות על הריון ולידה/ נועה ברקת
הוצאת מודן, 2002
195 עמ'
תגיות: אמהות, הריון, זוגיות, לידה, מבטן ומלידה, מודן, משפחה, נועה ברקת, נשיות, נשים, תינוקות
מזל טוב!
המציאות אף פעם לא מתאימה לספרים.
שיהיה קל
קיוויתי שחלק מהספרים יוכלו לשפוך מעט אור…
נו שויין, מה שלומך סיוי?
נפלא, בעיקר עסוקה בספרים, צילומים, ילדים את יודעת 🙂
עזבי אותך מספרים המציאות מגמדת אותם
ואת…
שומרתת עליך נכון???
שום ספר זה לאכמו המציאות.
וכל ספר הוא כמו המציאות.
ואין בעולם אושר יותר גדול מאותם רגעים…
שאת מגלה שאת בהריון.
כשיש דופק.
כשמי השפיר תקינים
כשהוא בועט שם בפנים.
כשהוא נולד…
ועוד אלפי רגעים קטנים.
מחבקת.
שומרת שומרת. 🙂
מחכה לרגע בו ארגיש אותו בועט….
חיבוק בחזרה
אף אחת אף פעם לא מוכנה לאמהות ! זה מין אינסטינקט שכזה שמגיע , לפעמים מיד ולעיתים אחרי זמן מה. זה לא קל אבל זה נפלא ואני יודעת שאת תהיי אמא מצוינת וקשובה,
אין לי כוונה לקרוא את הספר
וגם את הבשורה כבר הבנתי
אבל זו הזדמנות מצויינת לשלוח עוד חיבוק, ולשמוח איתך שוב
}{
אח, עופר עופר, וכי למה שלא תקרא ספר מגדרי בהחלט?
סתם, מצב רוח משוגע שכזה….
תודה עופר!
מה שלומך?