יום הכיפורים שלי לא קשור בכלל לדת.
יום הכיפורים שלי קשור לשיר אחד, לפיוט אחד, שבכלל שייך לתפילות ראש השנה: "ונתנה תוקף".
אבל הפיוט הזה, כל פעם שאני שומעת אותו, גורם לדמעות לעלות, ולרצון שלי להיות אדם טוב יותר, וזה לא רע, נכון?
יום הכיפורים שלי קשור לדליה בן פורת ז"ל, שלקראת כל יום זכרון הקרינה בבית הספר את הסרט "והחיטה צומחת שוב", על ספורו של קיבוץ בית השיטה, ששכל במלחמת יום הכיפורים 11 מבניו, ושיתפה ברמה זו אחרת של אינטימיות, בחוויות שלה מהמלחמה ההיא.
שוב לזכרך, ולזכר ההרוגים כולם.
תגיות: דליה בן פורת, ונתנה תוקף, יום כיפור, מלחמת יום כיפור, קיבוץ בית השיטה
יקירה,
גמר חתימה טובה ושנה נפלאה לך ולנסיך.
גמר חתימה טובה גם לך, לנסיך המלך ולנסיך הנסיכי 🙂
את מיוחדת ונהדרת
תמשיכי, תמשיכי 🙂
מדהים. בדיוק היום סיפרתי לנסיך (שלי! לא שלך!) שיום כיפור שלי קשור בקשר הדוק לפיוט הזה ולסרט הזה
כבר ציינתי שאנחנו דומות?
אוהבת.
חוצפנית!
אהבתי את "הנסיך", אבל הוא אכן נסיך
ויקירה, לא יפה לא לענות למיילים!!!!
כך חיברה אתכם הצעירים לחוויות המלחמה הקשה ההיא.
עצוב לקיבוץ לאבד כ"כ הרבה מבניו במלחמה אחת, ועצוב לארץ שאיבדה וממשיכה לאבד מבניה לקיומה.
תודה
♥
כנראה שדליה בן פורת איבדה את אהובה במלחמה הזאת
אכן כן.
היא אהבה את תענוגות החיים, טיולים, אוכל משובח, אבל תאוות העישון המוגזם שלה היתה התרסה מול מלאך המוות