 |
זהו ספורן של שתי נשים, יוריקו וקזואה. שתיהן בוגרות תיכון יוקרתי ביפן, שתיהן עבדו בזנות. שתיהן נרצחו, בהפרש של כשנה, על ידי אותו הרוצח. זהו גם ספורה של אחותה הגדולה של יוריקו, אשה חסרת שם ותכונות (מלבד מרירות רבה) המספרת את ספורן, ואת ספור הנשים כולן.
יוריקו ואחותה הן בנות תערובת, תוצר של אם יפנית ואב שוויצרי. במקרה של יוריקו, הדבר הפך אותה ליפייפיה מדהימה- "היא היתה ילדה שגורלה, מההתחלה, ייעד אותה להיות שונה. המזל יכול לזרוח באור יקרות על אישה כזו, אבל הצל שהוא מטיל הוא ארוך ואפל, זה היה בלתי נמנע שהאסון יכה בסופו של דבר" (עמ` 12).
קזואה היא יפנית "רגילה". שלושתן לומדות בתיכון היוקרתי, בו מציצים ביוריקו בסקרנות בשל יופיה הרב, צוחקים על קזואה שאינה מודעת לחוסר הפופולריות שלה, ובעיקר- לא מתייחסים למספרת, שאינה יפה ו/או חכמה במיוחד. היא מתעבת את אחותה, בטענה ש"בשביל נערה, ההופעה החיצונית יכולה להיות דרך רבת עצמה לדיכוי. לא משנה כמה נערה היא נבונה, כמה כישורים יש לה, לא ניתן להיפטר מהגישה הזאת. שכל וכישרון לעולם לא יוכלו להתחרות בנערה מושכת" (עמ` 52) ואת כל חייה בסופו של דבר, היא תחיה בצלה של האחות החיה-מתה.
ביפן, חברה שמרנית המעודדת התנהגות נורמטיבית וממוצעת, יופיה של קזואה הוא גרוטסקי וקיצוני מדי, בדיוק כמו רצונה של יוריקו לשאת חן. ולרן נגזר על שתיהן לחיות בשוליים, לא משנה מה. נראה כי נגזר גורלן להיות "מפלצות", זו הדרך היחידה לגאולה- דרך המין שדוחה את החברה והנורמות הצבועות שלה, ומאפשר לנשים להיות חזקות שכן "גברים חיים על פי חוקים שהם המציאו לעצמם. ובין החוקים האלה יש חוק שקובע שנשים הן רק מוצר שגברים יכולים להחזיק בו. בת שייכת לאביה, רעיה לבעלה" (עמ` 122).
למרות שהספר מוצג כמעין ספר מתח, הרי שיותר מכל הוא ספר שמציג את חייהן של נשים קצת שונות. זה לא ספר שמאפיין בהכרח את החברה היפנית, שכן ניתן למצוא נשים שכאלו בכל חברה, ובכל ארץ.
לא יכולה להגיד שאני ממליצה, או שלא. הספר לא השאיר עלי שום רושם מיוחד.
"התפוררות"/ נאטסואו קירינו
מאנגלית: בועז וייס
הוצאת מודן, 2009
479 ע"מ
יש לי תחושה שאת פשוט פחות מתחברת
לספרים שמדברים במובהק על תרבויות אחרות. כלומר, את מתחברת יותר לספרים בהם את יכולה למצוא את עצמך, ופחות לספרים שמתארים פשוט סיפור מארץ רחוקה.
יכול להיות?
לא בטוחה שזה המקרה הפעם
זה לא שלא התחברתי, דווקא יכולתי להזדהות עם האחות הגדולה שיש לה אחות קטנה (המממ, נשמע מוכר?:) ), זה שהספר לא השאיר שום רושם. נאדה.
לא יפה מצידך
אני כבר חודשים מבתובבת ליד הספר
כן-לא-כן-לא
חשבתי שממך תבוא הישועה.
אז לא
יש לך מספיק ספרים אחרים
נשמע מאד מבטיח
חבל שלא מקיים.
תודה ידידתי על הסקירה המושקעת
מה פתאום אתה קורא בבלוג???
אתה אמור לטייל ברחבי ניו יורק ולמצוא לי אטרקציות 🙂
🙂 יש כייפים שחבל לוותר עליהם
על פניו ניראה מבטיח
לצערי לא מקיים,יום מקסים שיהיה אבי!
יום חם אך מקווה שיעבור מקסים
גם לך מאחל יום מקסים
ואם כבר מדברים אך מסתדר עם החום והלחות?
לא אוהבת קיץ
אבל בירושלים הוא יחסית נורמלי….
גם אני לא אוהב כלל וכלל
מה עוד להיות ברגע זה בעין גדי תתאר לעצמך לבד מה הולך כאן
לא נעים, בלשון ההמעטה
המשך יום מקסים איש
אבל!!!
א. שיהיה לך יום נעים
ב. אני לא איש! אני אישה!!!
אין מילים לתאר כמה מהנים שני הספרים שלו. התפוררות, הבריחה.
בודקת כל יומיים אם כתב עוד ספר. לצערי לא.
לא קראתי את ספרו השני, על מה הוא?
וברוכה הבאה!