 |
"כל חיינו היינו אחי ואני לכודים בספורים שהורינו סיפרו לנו- מעשיות על עצמם ועל אחרים. כל אחד מהם רצה שנחרוץ משפט על האחר. לפעמים הרגשתי מרומה, כאילו מעולם לא הרשו לנו להחזיק בספור משלנו. רק עכשיו אני מבינה שהספור שלהם הוא גם שלי" (עמ` 13).
יש קלישאה שמדברת על "רגעים קטנים של אנשים", אבל לטעמי זהו סוד קסמו של הספר.
זהו ספורה של אזאר, אזי בקרב אוהביה, שגדלה בטהרן על רקע המהפיכה האסלאמית וימי שלטון השאה.
אבל באותה המידה זהו ספורם של לא מעט ילדים (וילדות) שחיו, גדלו, ועדיין זוכרים את הדינמיקה המשפחתית, את ערעור הקשר שבין ההורים, המחנות הנוצרים, החשש להשאר עם ההורה הפחות אהוב.
"לבד מפחד התפרצויותיה הצוננות של אמי ותביעותיה התמידיות, חייתי בפחד עמוק וקבוע פן אאבד את אבי. אני זוכרת ערבים רבים מספור שישבתי ליד החלון וחיכיתי לשובו הביתה, כריתי אוזן לפסיעותיו בחדר הכניסה, ורק אז יכולתי סוף סוף להירדם" (עמ` 34).
שיהיה ברור, לא מדובר כאן במשפחה אלימה, אזי לא עברה שום התעללות בבית (מלבד כל מיני אנשי דת שניסו לגעת בה במקומות "טמאים" כדבריהם).
אזי גרה עם אם דומיננטית, שמכניסה לכיס הקטן כל פולניה שאי פעם חשבתם עליה- היא מקטרת, ארסית, קרירה, בטוחה שהעולם סובב סביבה, עם אבא לא ממש נוכח- כשהוא נוכח, הוא לא מתעמת עם אשתו, וכשהוא לא נוכח הוא עצור שנים ארוכות בהאשמות ערטילאיות, ועם אח קטן (שאמה אוהבת, לטענת אזי, הרבה יותר).
ועכשיו אנחנו מגיעים לאבל הגדול- לא מדובר רק בסאגה משפחתית, או בספר על יחסי אם- בת, אלא בספור על איראן כולה, וככזה הספר מלא בפרטים על אנשים שהוצאו להורג, על ההסטוריה הפוליטית באיראן, על החיים בה, ולא מעט ביקורת על היחס לנשים.
לאור זאת, יתכן שמי שמחפש פשוט ספר על יחסים משפחתיים, יתאכזב מעט, אבל מי שנהנה מ"לקרוא את לוליטה בטהרן"- יהנה מאוד מהספר.
ומילה טובה נוספת לסיום- עיצוב העטיפה בגרסה העברית לספר מאוד מצא חן בעיניי- אשה עטופה ברעלה, ולכן פיה סגור והיא אינה מדברת. נוכחת- נאלמת.
ניתן לקרוא את הפרק הראשון באתר ההוצאה.
פרטים נוספים על הסופרת אפשר למצוא כאן.
לסיכום,
(בעיקר בגלל שרציתי יותר משפחתיות ופחות טהרן)
דברים שלא סיפרתי/אזאר נאפיסי
Things I`ve Been Silent About / Azar Nafisi
מאנגלית: צילה אלעזר
הוצאת ידיעות אחרונות, 2010
414 ע"מ
תגיות: אזאר נאפיסי, איראן, דברים שלא סיפרתי, ידיעות אחרונות, נשים, צילה אלעזר
נראה ממש מעניין!!
וגם לדעתי חשוב לנו כישראלים להבין, דרך התרבות, גם את האיסלאם ואת המהפכות שקרו בארצות השכנות.
מוזמנת לקחת
יש לי גם את "לקרוא את לוליטה"
שאפו על הסקירה ….
מוכנס מיידית לרשימת הקנייה הבאה
🙂
מעניין מה תחשוב עליו….
ואו איזו פורה את
כל יום בלוג.
כל הכבוד!!!
רק כי אוטוטו בחינות…
ואז יהיה פחות זמן…
הספר כידוע מחכה לי
אני מאוד מתעניינת בטהרן
אבל לא אהבתי את לקרוא את לוליטה
יותר מדי תיאורי ספרים שלא את כולם הכרתי יגעו אותי
נראה איך יהיו עם זה
תודה לך יקירה
המממ…
פחות תאורי ספרים, יותר תאור החיים וההסטוריה של אירן.
האמת היא
ש…לצערי, ממש לא סבלתי את
לקרוא את לוליטה בטהרן.
זה נדמה לי מעניין יותר ושווה
לתת לה הזדמנות נוספת.
תודה על הסקירה.
לילה טוב…(:
גם אני לא אהבתי את לוליטה
אבל לספר הזה קצת יותר התחברתי, אני תמיד מחפשת את הספור האישי….
תודה,
אבל עוד לא הפקתי להגיע לספר הראשון שלה שיותר מסקרן אותי
לאט לאט….
תודה. לוליטה בטהרן היה ספר מעניין
בעיקר בגלל התאור של האווירה באיראן. נראה לי שאתן גם לספר זה הזדמנות.
אם אהבת את "לוליטה"
נראה לי שתאהבי גם את הספר הזה…
תודה על הסקירה, מתחילה אוטוטו לקרוא
את הספר.
תהני הרבה!
תודה, בר
בהחלט מסקרן.
מהספרים שלוקחים אותך לתוך עולמות קרובים, אבל מאוד רחוקים (וטוב שכך).
כבר נכנס לרשימה 🙂
המשך שבוע נפלא לך
אני בטוחה
שהוא יהיה אפילו יותר מעניין באנגלית…
שבוע מעולה לך!