כל הורה באשר הוא הורה נתקל בבעיה הכאובה של שנת השינה, על אחת כמה וכמה הורה טרי.
יש כל כך הרבה אסכולות לגבי הדרך בה צריך להתנהג במידה ו(בואו נודה על האמת, המילה הנכונה כאן היא כש)הילד יקום בפעם המאה מהמיטה, אחרי ששוב השכבת אותו, נתת לו נשיקה, נתת לו לשתות, ליווית אותו לשירותים, בדקת שהמפלצת בארון ישנה אף היא. אבל בינינו, אפילו אני, ממרום (כמעט) שלושה חודשי אמהות יודעת ששום דבר לא יעזור אם הילד לא רוצה ללכת לישון.
גם במשפחת הארנבונים נתקלו בבעיה הזו. שלושה ארנבונים קטנים יש במשפחה, ומה רוצים ההורים סך הכל? כמה רגעי חסד של שקט לפני השינה… מיותר לציין שהדרך לשקט אינה קלה כלל…
נתקלתי בספר הזה ממש במקרה, והוא שבה את ליבי. לא רק בזכות האיורים המקסימים (שאחד מהם מובא בהמשך הפוסט), לא רק בזכות השפה (שתורגמה לעברית בידי אורה איל), לא רק בזכות ציטוט מהספר שהפך להיות חלק מטקס הלילה שלי ושל העולל, אלא בעיקר בזכות העובדה שבניגוד ללא מעט ספרי ילדים אחרים, הנוקטים לעיתים בלשון דידקטית ונוטים לטובת ההורים כאשר מדובר בנושא שעת השינה, הספר כאן בהחלט קורץ לטובת הילדים.
דף לדוגמא מהספר:
מריסבינה רוסו היא מחברת ומאיירת ספרי ילדים אמריקאית, שכתבה לאורך השנים למעלה מעשרים ספרי ילדים ונוער, וזכתה בפרסים בינלאומיים רבים.
באתר שלה היא כותבת שהרעיון לספר נולד אחרי שהראתה לעורכת שלה קולאז'ים שעשתה עם ארנבונים, והעורכת עודדה אותה לכתוב ספר עליהם. הספר תורגם לשפות שונות.
לטעמי, הספר מתאים לקריאה בכל גיל- העולל עוקב אחרי כל האיורים בספר, ולמרות שהוא (עדיין) לא מרבה לדבר (אבל חכו, זה יקרה ממש בקרוב- דברי האמא האובייקטיבית), נראה שהוא מאוד נהנה מהספר. כאמור, הספר הוא חלק מטקס ההשכבה היומי שלנו. אבל אני מניחה שילדים בני שנתיים+ יבינו אותו הרבה יותר….
אתר ההוצאה לאור נמצא בשיפוצים, ולכן קבלו בינתיים לינק ישיר לדף הספר באתר הסופרת (באנגלית)
ואסיים במילים שנחקקו לעד במשפחת הברבורה:
לילה טוב,
שינה נעימה,
מחר בבוקר תקבל נשיקה
ברבורים
מהר למיטות, ארנבונים קטנים/ מריסבינה רוסו
The bunnies are not i n their beds/ Marisabina Russo
מאנגלית: אורה איל
הוצאת אגם, 2010
תגיות: אגם, אורה איל, הגיל הרך, הורות, מהר למיטות ארנבונים קטנים, מריסבינה רוסו, עולל, שעת שינה
מחכה כבר להקריא לו סיפור…
מה הבעיה להקריא?
הוא כבר מתעניין בציורים, וממש מסתכל על כל דף בנפרד
אז הוא לא מבין את כל מה שאומרים, אז מה?
מה שמצא חן בעיני בספר הזה, זו העובדה שהוא לא מתיימר לשום דבר.
ולכן הוא קליל, ולא דורש התעמקות או הבנה.
בנוסף יש בו "פזמון חוזר" שממש בקלות יכול לסחוף ילד (קצת יותר גדול מהעולל) להשלים את המשפט ולהשתתף בהקראה.
עובדה. אתה אפילו יושב ושומע יחד עם העולל את הספור כבר יומיים 🙂
סיפורים לפני השינה זה מאוד חשוב
שלא לומר טקס קדוש
אבל בקשר לרישא של הפוסט
בעיות בשינה ובהרדמות הם הרבה פעמים של ההורים ולא של הילד
ואם הן של הילד אז בדרך כלל זה בעיות אחרות שמתבטאות בעקיפין כבעיות שינה.
אל דאגה, הילד הוא כמו נהג משאית. איפה ששמים אותו- הוא נרדם ונוחר 🙂
אוי ספר שאני לא מכירה, כל כך הרבה ספרי ילדים יש לנו בבית.
האמת לנו כמעט ומעולם לא היו בעיות שינה עם האוצר שלנו,
תמיד אחרי ספר ושיחת ערב,
של מה היה לך כייף ומה היה לי כייף מה היה פחות כייף.
חיבוקים ונשיקות ברכת לילה טוב וטקס גירוש מפלצות.
הוא הולך לישון בדרך כלל מבקש בקבוק מים וזהו…
ככה היה מאז שהיה פצפון.
אבל אני יודעת שיש המון בתים שז ממש לא כך.
ואגב,לפי דעתי העולל מבין הכל, הם באמת מבינים הכל הכל. גם ממרום שלושת חודשיו.
ולדעתי מרגע שהוא נולד הוא הבין הכל, רק לא ידע עדין להביעה את דעתו בשפתנו אנו….
שיהיה ליל מנוחה וחלומות של זהב.
מסכימה איתך לגמרי לגבי ההבנה.
לצערי הרב, העולל עוד לא משתף אותנו בחוויותיו, אלא אם כן הוא אומר "אררר" או "גרררר"
ספר מקסים,קראתי אותו,המצבים( הסיטואציות)
שמופיעים בסיפור הם כל כך אמיתיים.. הסבלנות של ההורים
והיחס שלהם לארנבונים -ממש נפלא.וכתוב כל כך יפה.
והערה חשובה……להמשיך לקרוא לילדים בספרים גם כשהם כבר שולטים
בקריאה, גם כשהם כבר קוראים ונהנים לבד.
מסכימה עם כל מילה.
אגב, הכי כיף (כך מספרים לי) השלב שבו הם כבר יודעים לקרוא לבד ומקריאים לך את הספר לילה טוב, במקום שאת תקריאי להם.