ברבורה בהתהוות

"אני מספר לכם כל זאת מפני שכאן באי שלנו, כמו במקומות אחרים, החתולים שוכחים, בני האדם שוכחים והטירוף- אם רק תנתן לו הזדמנות- ישתולל שוב, והסיפור יחזור על עצמו"

בימים בהם השנאה שוב מרימה את ראשה, ובכלל בימים בהם העצב עמוק יותר, אני נוטה לקרוא ספרים so called קלילים יותר. כך הגעתי לספר הזה, שבימים כתיקונם סביר להניח שלעולם לא הייתי קוראת.

זהו ספורו של חתול שחור רגיל לחלוטין. כמו כל חבריו, גם הוא עובר לו מפח לפח. כמו רבים וטובים ממנו, הוא מתאהב בחתולת אנגורה לבנה ומפונקת, ובטוח שיחד איתה יפסע אל השקיעה, אבל דברים מוזרים מתחילים לקרות.
"קודם נעלם משי. אחר כך ספידי, אחר כך קוטר, טיטוס, רעמסס, כושית". לאן נעלמו כל חבריו החתולים? והאם העובדה שהם נעלמו קשורים לעובדה שכולם היו חתולים שחורים?

באי חסר השם בו גר גיבורנו, החליטה הממשלה כי יש מי שאשם במצב: החתולים השחורים. ברור לראש הממשלה, לשריו ולאט לאט לכל העם כי ברגע שהחתולים השחורים יעלמו מהעולם, יסתיימו המשברים הכלכליים, האושר והעושר יגברו, ובאופן כללי- העולם יהיה שמח (ובהיר) יותר.

ומה קורה כשחברה שלמה בוחרת בשעיר לעזאזל?
בהתחלה מתי מעט האמינו. אחר כך כבר היו רבים יותר ויותר. בסוף לא היה לאן לברוח. החתולים השחורים נרדפו בכל פינה. הוצאו להורג בצורות מזוויעות למדי, משולהבים מאסיפות ציבוריות בהן הוכיחו שוב ושוב את אשמת החתולים השחורים. "מעטים היו האנשים שהתנגדו למעשים האלה או הסתייגו מהם; אלה שהעזו למחות הואשמו באהבה לחתולים, נחשבו למסוכנים לציבור והסתבכו בצרות" (עמ' 189).

ואם כל זה לא מצלצל לכם מוכר, באה התמונה הזו להסביר על מה בדיוק מדובר כאן:

זהו ספר שמיועד לנוער, אבל לא מדובר כאן בספר ילדותי או נאיבי.
זה ספור חד ובהיר על מיעוטים ועל היחס אליהם, על השתיקה כאשר עושים רע לאחר, על הטמעת דעות קדומות, על היאוש- "איזו משמעות יש לאמת אם כולם מתכחשים לה? איזה ערך? איזה כיסוי?" (עמ' 89), ולא פחות חשוב- על האנשים הטובים (והמעטים) שבדרך.
באותה הנשימה אפשר לומר שזהו ספורה של התקשורת במאה ה-20- תקשורת שנזונה לא פעם מבדלי שמועות ואינפורמציה, יוצרת כדורי שלג מתגלגלים, ולא פעם לא ברור מה קדם למה- השמועה או מה שקרה בעקבותיה….

(ד"ר) טריוויזאס אווגניוס הוא סופר יווני, שכתב למעלה ממאה ספרים. ספריו עובדו למחזות ולקולנוע, תורגמו ל-17 שפות וזכו בפרסים רבים. זהו ספרו הראשון שתורגם לעברית.

לסיכום,
(כי זה אחד מספרי הנוער היותר טובים שקראתי בזמן האחרון, כי הוא לא מתייפייף, כי סביר להניח שהוא לא ממש יכה גלים בארץ, וכי זה הספר המומלץ מבחינתי לקנות בשבוע הספר).

החתול השחור האחרון/ אווגניוס טריוויזאס
The Last Black Cat/ Eugan Trivizas
מיוונית: יחיאל קמחי
הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספריית פועלים, 2010
224 ע"מ