ארכיון פוסטים עם התג "evrit"

יש עתיד לספריה?

יום שני, 21 בינואר, 2013

     

"People can lose their lives in libraries. They ought to be warned." Saul Bellow

כשהייתי קטנה, הספרייה הציבורית הייתה מקום המפלט שלי מהבית. יותר נכון, משיעורי הבית.
לא היה דבר יותר פשוט ולגיטימי מלומר להורים שאני צריכה לעשות עבודה בנושא זה או אחר, ללכת לספריה ולשקוע שם בכל ספר שהוא, מלבד ספרי העיון שבאמת הייתי צריכה לקרוא.

אז עוד לא ידעתי שלספריה יש תפקיד "לספק משאבים ושירותים במגוון אמצעי תקשורת כדי למלא את הצורך [..] בהשכלה, במידע ובהתפתחות אישית וגם בבילוי ובפנאי". גם לא ידעתי שהספרניות יודעות לעשות עוד משהו חוץ מ"ששששש…." 😆
כל מה שידעתי אז היה שיש בספריה עשרות ספרים, חלקם עם ריח חדש, רובם עם ריח הרבה הרבה פחות חדש. ולא היה מקום שעשה אותי יותר מאושרת. הפנטזיה הכי גדולה שלי, תולעת ספרים שכמותי, הייתה להינעל "בטעות" לילה אחד בספריה. ילדה הייתי, ומאז החכמתי.

 בשנים האחרונות הולכת הספרייה הציבורית ומשנה את פניה. תפקידה כמספקת ספרי קריאה וספרי יעץ הלך והשתנה, וכיום מרבית הספריות מפעילות פרוייקטים קהילתיים נוספים דוגמת עידוד קריאה לגיל הרך (בעיקר באמצעות שעות סיפור מומחזות), מרכז תרבות (המפעיל מועדון קריאה, מפגשים עם סופרים וכו') ועוד פעולות שונות. והספרניות? הן כבר לא אומרות "שששש…" בחלק מהספריות לא יעירו לך גם אם תדבר בנייד בקולי קולות! (האמת היא, שאני ממש מתאמצת לא לזרוק מהספריה את האנשים האלו, שנכנסים ואומרים לבן שיחם "טוב, אני בספריה אז נדבר בשקט". זה לא באמת בשקט!! 👿 )

בשנים האחרונות הספריה כבר אינה מקום המפלט שלי. אולי נובע הדבר מהעובדה שהתבגרתי. אולי מהעובדה שמקום עבודה, אהוב ככל שיהיה, כבר אינו יכול לשמש מפלט. אולי מהעובדה שמבצעי "ארבע במאה" הרסו את חדוות ההגעה לספריה ראשונה בימי ראשון, כדי לתפוס ראשונה את הספרים החדשים.

 

יש הגורסים כי כדי שהספרייה תשרוד עליה "להמציא את עצמה מחדש". לא רק כמקום קריאה, לא רק כמקום המנגיש מידע וספרים לאוכלוסייה שידה אינה משגת, אלא עליה להפוך ל"מרכז מידע מתקדם", שיכלול בין השאר מרכז לתיעוד המורשת המקומית, שירותי יעץ בתחום הלימודים והתעסוקה, מרכז מידע בתחום התיירות ועוד.
מצד שני, יש כאלו הגורסים כי ימיה של הספרייה ספורים. ה"קינדל" וה”e-vrit" כבר יצאו, וקהל הקונים והמשתמשים בהם הולך וגדל. עלות הדפסת ספר הנה גבוהה עשרות מונים מעלות פרסומו באופן דיגיטלי. ספרי היעץ כבר אינם בשימוש (מתי הייתה הפעם האחרונה שמישהו פתח כרך של האנציקלופדיה העברית?), ובאופן כללי- אם להודות על האמת, מרבית בני הנוער כיום מבינים במחשבים וברשת האינטרנט הרבה יותר מהספרניות הקיימות.
יש כאלה שממש מאמינים בדברים שכתבתי בפסקה הקודמת. עובדה, בספריית שיקגו יביאו לך, בלחיצת מקש מחשב, ספרנים רובוטים את הספר שתבקש. הספר, אגב, כבר לא נמצא על המדף במרחק הושטת יד, אלא במחסנים תת קרקעיים. יש הטוענים כי הספריות בכלל תיעלמנה והספרניות, אם תשארנה כאלו, תהיינה יותר בגדר מידעניות, בשל הצורך למיין את כמויות המידע העצומות ההולכות וגדלות.

 אבל אני אופטימית, יש אומרים נאיבית.
אני מפנטזת על הספריה שלי שאנהל. אולם אחד, בינוני בגודלו, רצפה מכוסה בשטיח עבה. הספריות עדיין מלאות בספרים, אם כי סביר להניח שרובם בני מספר שנים. ליד עמדת הספרנית ישנו ארון בעל דלתות זכוכית. נעול. בתוך הארון מונחים ה"ספרים מהדור החדש", הלא הם הספרים הדיגיטליים. יש הקוראים בהם, אבל מרבית הבאים לספריה מעדיפים עדיין את הספרים הישנים.
והנה, ילד צעיר נכנס מבעד לדלת. באופן מקרי ביותר, שמו העולל (טוב, לא באמת קוראים לו העולל, אבל הוא בתוכנית להגנת עדים 8-)). באופן מקרי אפילו יותר, הוא מבין בספרים. אולי הוא אפילו אוהב לקרוא, למרות שהוא גם משתמש בצורה טובה ביותר גם במחשב. הוא צריך חומר לעבודה לבית הספר. הספרנית ניגשת עמו לפינת העבודה, ומציעה לו ערב רב של מקורות, רובם דיגיטליים. תמורת תשלום פעוט הוא יוכל לשלוח אותם למייל שלו.
אבל העולל, בדומה לאמו, מאבד את סבלנותו במהירה, וחיש עובר להתיישב על אחד הפופים הנוחים באגף הנוער, בעודו קורא ספר שמשך באקראי מהמדף. מה עוד הוא יכול לעשות כשהוא מחכה שאמא שלו, הספרנית, תסיים לעבוד?

אבל אני מתעקשת להמשיך להיות אופטימית. עובדה, גם את התקליטים הספידו פעם ועדיין יש לא מעט אנשים ששומעים אותם…
והכי חשוב:
"כשאני קורא שהתקציבים המיועדים לספריות הולכים וקטנים, כל מה שאני יכול לחשוב עליו הוא שהדלת הולכת ונסגרת, ואמריקה מצאה עוד דרך להרוס את עצמה" אייזיק אסימוב

מה שלא סיפרו לכם על e-vrit

יום רביעי, 7 ביולי, 2010

פוסט אורח של הנסיך (ותודו שזה לא קורה כל יום….)

אחרי שהברבורה כתבה למה היא לא תקנה את המכשיר הזה אף פעם, התחלתי לאסוף מידע כדי לנסות לשכנע אותה. הלכתי לנבור קצת במעמקי האינטרנט והעלתי בחכתי כמה עובדות מעניינות על ה- e-vrit…

המקור

e-vrit והמקור - מצא את ההבדלים

ובכן כפי שניחשתי מראש, המכשיר לא הומצא בארץ, ובוודאי שאינו מיוצר בארץ.

הוא מבוסס על הקורא האלקטרוני eGriver Touch. להלן דף הויקי שלו באתר מובייל-ריד. תופתעו לגלות עד כמה הם דומים בעיצוב 🙂 המיזם של סטימצקי וידיעות רק עשה לו גיור.

שלא כמו שמקובל לחשוב, המכשיר אינו בטכנולוגיית e-ink אם כי בטכנולוגיה דומה אך מתחרה בשם SiPix. כאן יש חלקיקים לבנים בתמיסה שחורה, במקום חלקיקים לבנים ושחורים בתמיסה שקופה. עד שלא אראה את שתי הטכנולוגיות אחת ליד השניה, לא ברור לי אם ההבדל ביניהן ניכר או זניח.

בכל אופן בחוברת ההוראות למכשיר מזהירים מפני השארתו במצב שינה למשך יותר משבועיים, שמא תיצרב על המסך התמונה – תהליך שהוא בלתי הפיך! לשם השוואה, תופעת ה-ghost במסכי e-ink היא זמנית וניתנת לביטול על ידי כמה רענונים של המסך.

האתר מובייל-ריד מומלץ בחום לכל מי שרוצה לחקור קצת על המכשירים השונים. במיוחד דף ההשוואה בין כל סוגי המכשירים המוכרים.

המכשיר הזה שממנו נולד ה-e-vrit, מיוצר במקור על ידי חברת קונדור טכנולוגיות ההודית. הנה כמה תמונות של המכשיר שהיצרן העלה לרשת, וכן דף המוצר באתר שלהם. התרשמתי שזו חברה של איש אחד, אבל יכול להיות שזה רק בגלל עיצוב גרוע של האתר.

נ.ב.

לאחר פרסום הכתבה, יריב מצוות פורטל הספרים האלקטרוניים myebook סיפר לי שמסכי SiPix נוטים להתעלות על מסכי e-ink מבחינת ניגודיות ובהירות הצבע.

הקבצים

המכשיר יודע להציג לא מעט פורמטים, ביניהם הפופולריים ביותר: ePub, PDF, html, וכן יודע לארגן את זרימת הטקסט מחדש כשמשנים גודל גופן או כשמשנים את כיוון המסך.

ה-e-vrit גם יודע להציג ספרים בפורמט ייחודי בעל סיומת npf, הפורמט בו ניתן לקנות ספרים באתר החנות המקוונת. זהו פורמט DRM שתוכנו מוצפן כך שניתן לקרוא אותו רק במכשיר e-vrit ספציפי, ולכן לא ניתן להעבירו למכשיר e-vrit אחר. דהיינו מי שקונה ספר באתר החנות, לא יכול להשאיל אותו לחבר מבלי להשאיל את המכשיר כולו.

לכאורה זהו המכשיר הראשון והיחיד שיכול להציג ספרים בעברית. אולם צריך להדגיש שמבחינה טכנית, מסמכי PDF יכולים להכיל גופן שמוטמע בתוכם, ולכן ניתן ליצור קבצי ספרים בעברית גם עבור קוראים אחרים, שכן רוב הקוראים הקיימים בשוק מציגים PDF.

מצד שני, לשם כך יש צורך בתוכנה מיוחדת, ולא ידוע לי כיום על תוכנת המרה זמינה חינמית ופשוטה שעובדת עם ספרים בעברית… וכל זאת בהנחה לא סבירה שמלכתחילה יש ברשותכם ספרים אלקטרוניים בעברית בפורמט כלשהו ללא DRM…

נ.ב.

יריב מ-myebook גם הביא לידיעתי שבאתר מנדלי מוכר ספרים ניתן להשיג ספרים אלקטרוניים בעברית, ולא ביוקר. משיטוט ראשוני ראיתי שהמבחר שם לא גדול, אך הספרים אינם מההוצאות הגדולות (בעיני זה דווקא חיובי). יש שם אפילו מבחר ספרים בחינם, למשל ספרי קודש. בנוסף האתר מאפשר ליוצרים עצמאיים והוצאות לאור למכור דרכו תמורת עמלה.

יריב גם סיפר לי שישנם לפחות שני מכשירים שהגיעו לארץ עוד לפני ה-evrit ושניתן לקרוא בהם בשפה העברית. הראשון הוא pocketbook והשני הוא eslick מבית FoxIt, יצרני תוכנת קריאת ה-PDF המשובחת. את שניהם ניתן להשיג בחנויות אינטרנט ישראליות במחירים דומים או יקרים יותר מ-evrit. היבואנים שלהם כנראה פחות אגרסיביים מאשר ניופאן ידיעות וסטימצקי – שהן שלוש שועלות שיווק ותיקות בארץ.

הספרים

נכון ליום 6 ביולי 2010, להלן פילוח של הספרים שניתן לקנות בחנות המקוונת של e-vrit:

47 ספרי מתח ופעולה, 36 עיון, 198 סיפורת, 11 יהדות, 44 ילדים ונוער, ספר אחד של אסטרולוגיה, ספר אחד של יד ושם, ועוד 63 ספרים באנגלית שברשות הציבור (public domain) מפרוייקט גוטנברג.

כלומר סה"כ 338 ספרים בעברית. כאלה שבעצם לא זמינים עבור קוראים דיגיטליים אחרים, ואמורים להצדיק קניה של מכשיר זה דווקא.

התפלגות ההוצאות לאור היא: 177 ידיעות אחרונות, 124 כתר, ו-37 נוספים מהוצאות קטנות יותר: בבל, גרף, מטר, עם עובד, קשת ורימונים ביחד.

כצפוי, לא נראה כאן ספרים של כנרת זמורה ביתן ומודן, ההוצאות שקשורות לצומת ספרים – יריבתה המושבעת של סטימצקי… וחבל.

ספרי פרוייקט גוטנברג הם חינמיים וחופשיים, ואפשר להשיג אותם גם בהמון אתרים אחרים באינטרנט – בהחלט לא צריך  e-vrit בשביל זה.

ישנם 14 ספרים במחיר 14 ש"ח, 53 ספרים במחירים 34-43 ש"ח, 119 ספרים במחיר 44 ש"ח, 54 ספרים במחיר 45-51 ש"ח, ו-96 ספרים במחיר 53-64 ש"ח. יש גם ספר ב-78 ש"ח ("שלם יותר מלב שבור") ועוד אחד ב-82 ש"ח ("ויום אחד עוד ניפגש")

המחיר הממוצע הוא כ-46 ש"ח לספר (לא כולל החינמיים).

כמובן שאתם יכולים לחפור בערימת הספרים בעצמכם, הרי בסופו של דבר כל ספר הוא בפני עצמו.

כשה-e-vrit יצא, אמרו שיש 200 ספרים והבטיחו להגיע ל-1000 עד סוף השנה (זה יוצא בממוצע 30 ספרים חדשים כל שבוע). עקבתי אחרי רשימת הספרים בחנות במשך כשבועיים.

בימי שני עד שישי נוספו כל יום ספרים חדשים. אני מניח שהם ממירים ספרים לפורמט הדיגיטלי במהלך היום בראשון עד חמישי ואז מעדכנים הכל בלילה.

במהלך השבועיים נוספו בין 5 ל-11 ספרים ביום, ובממוצע 6.7 ספרים ביום, כלומר שמתוך הבדיקה שעשיתי הם בהחלט עומדים בקצב שקבעו לעצמם.

יש לציין שבממוצע היה רק ספר אחד ביום שהיה חדש (מהחודשיים האחרונים), והשאר היו ישנים יותר. כמו כן נוספו בעיקר ספרים יקרים יותר, באיזור 48-58 ש"ח, ופחות ספרים זולים, כך שבנתיים ממוצע המחיר רק עולה עם הזמן.

הנה קובץ האקסל שאיתו עקבתי אחרי החנות. אתם יכולים לשחק עם זה בעצמכם, לחתוך, למיין, ולעשות חישובים. כדי לעדכן את הרשימה, לחצו על Ctrl-Shift-U והמתינו כמה שניות.

בעיות

אין ברשותי מכשיר כדי לבדוק ולאשש בעצמי את הבעיות, אבל קראתי והתרשמתי באינטרנט שישנם כמה דברים שמעיבים על הכיף שבגאדג'ט החדש:

המכשיר איטי. תסתכלו בסרטון הזה… בשניה ה-30 הוא החליט לקרוא ספר, ורק בשניה ה-59 הוא מגיע סוף סוף לעמוד הטקסט הראשון. לוקח הרבה זמן להעביר דפים עם הממשק האינטואיטיבי של גרירת האצבע. גם עם הכפתורים זה לא ממש מהיר אם רוצים לעבור 5-10 דפים קדימה ואחורה כדי לבדוק מה היה כתוב שם. הנה מישהו שמצא עוד בעיות איטיות, למשל בגלישה באינטרנט, ועוד אחד שאומר שלא מומלץ לנסות לגלוש לאתרים חוץ מאשר לחנות המקוונת, בגלל איטיות.

ההיצע דליל. אני שמח שיש כמה עשרות ספרים מכל ז'אנר (ראו לעיל), אבל300 ספרים זה ממש ממש מעט בשביל לנסות לספק את צרכי קריאתם של יותר מכמה קוראים בודדים וספציפיים. נחמד מאוד שאפשר לשים בו 2000 ספרים, אבל מאיפה אני אביא? אולי אקנה 6 עותקים מכל ספר בחנות – כך אוכל למלא את המכשיר בשכפול עודף של ספרים שגם ככה רק בודדים מהם הם לטעמי.

ואני לא מתכוון אלי אישית – אני הרי לא קורא הרבה. אני מתכוון שגם תולעי ספרים מדופלמים לא יוכלו לאהוב אחוז ניכר מ-300 הספרים המוצעים, משום שיש מגוון רחב של ז'אנרים. כל אחד ימצא לעצמו 20 או אולי 30 ספרים שמתאימים לו והשאר יתאימו לאחרים. האם 20 ספרים בסך הכל מצדיקים את ההוצאה הכספית?

מה שמביא אותי לדבר אחרון – המחיר גבוה להחריד. תמורת 1400 ש"ח תקבל מכשיר אחד וגם זיכוי לקניית ספרים בסך 400 ש"ח. זה עוד איכשהו סביר שהם מכריחים אותך לקנות גם ספרים עם המכשיר, כי אחרת בשביל מה בכלל לקנות דווקא את המכשיר הזה ולא קינדל, נוּק או סוני-רידר…

אבל 1000 ש"ח בשביל המכשיר? ממה הוא עשוי?

וב-400 ש"ח אפשר לקנות 8-9 ספרים (או את 19 הספרים הכי זולים, או את ה-5 הכי יקרים). במחירים דומים אפשר לקנות ספרים שניתן גם להשאיל למישהו אחר, או למכור, או לתת מתנה. רק בשבוע הספר האחרון קנתה הברבורה 14 ספרים ב-500 ש"ח – כלומר בממוצע 11 ספרים ב-400 ש"ח – או במילים אחרות, יותר בזול.

הייתי רוצה לדעת

המכשיר מריץ לינוקס בפנים, מה שאומר שתיאורטית אולי אפשר לשפר דברים, לפחות בתוכנה. אני בטוח שאפשר למצוא כמה חבר'ה שיהיו מוכנים לקחת על עצמם לתחזק פרוייקט של מערכת הפעלה חלופית למכשיר. אני אפילו מכיר איזה מישהו או שניים כאלה.

מאוד אשמח לדעת אם אפשר להגיע ל-root shell, או אפילו ל-shell באופן כללי, כי משם אפשר לשחק עם היכולות של החומרה לא מעט. גם אם זה מבטל את האחריות.

לסיכום

אני הייתי ממליץ לחכות ולא לקנות, אלא אם אתה עובד באתר שמפיק סרטוני וידאו כמו אלה שהזכרתי מקודם, או שאתה ממש חייב להיות זה שיש לו כל גאדג'ט חדש שיוצא לשוק (שזה כמעט אותו דבר).

אשמח לדעת את דעתכם, בין אם אתם שואבים מידע ממקורות חיצוניים כמו שלי, ובין אם יש בידכם מכשיר שהתרשמתם ממנו באופן אישי. אז אנא, השאירו תגובות.

בקצרה

שבת, 12 ביוני, 2010

1. האמת הפשוטה והלא כל כך נחמדה 👿

הוצאת מודן הוציאו לא מזמן ספר חדש של דיוויד באלדאצי, העונה לשם "האמת הפשוטה".  הכל טוב ויפה, אבל לא פורסם בשום מקום אני לא נתקלתי בשום מקום באיזשהו ציון קטנטן המצביע על כך שמדובר בהוצאה מחודשת של ספר שיצא כבר בארץ בשנת 2001.
פייר, התאכזבתי. מה חשבתם, שלא נשים לב?

2. בהמשך לפוסט על הEvrit

ביום רביעי האחרון הייתי ביום עיון שנערך במכללת דוד ילין. אחת הדוברות בכנס הייתה גב' סימה שמעוני, ספרנית בספריה האזורית מטה אשר (היא גם בעלת בלוג קיוון הרוח), שדיברה ארוכות אודות הקינדל.
כמו שכבר ציינתי אני לא ממש נגד הקידמה, ואין לי ספק שבסופו של דבר קינדל (או מכשיר ישראלי כלשהו) יגיעו אלי- אני חייבת להודות שהרצאתה של גב' שמעוני בהחלט עוררה אצלי תאבון גדול לקינדל.
לאותה גב' יש חזון מאוד מאוד קיצוני לטעמי- היא טוענת כי בעתיד הקרוב למדי (גם אם לא מחר בבוקר), הוצאות הספרים תפסקנה להוציא ספרים מודפסים, כי מרבית האנשים יעברו לקורא אלקטרוני. אני טענתי מנגד כי נכון להיום, כל הקוראים האלקטרונים מאלצים למעשה את הקונים להיות במעין "גטו"- קינדל עובד רק עם ספרים שרוכשים באמאזון (וזו בעיה יחסית קטנה, כי באמאזון יש משלל ההוצאות), אבל אני מתקשה לראות איך בEvrit נוכל לקרוא ספרים מהוצאת "זמורה ביתן" ו"מודן".
בכל מקרה, מבחינתי החזון שלה היה אפוקליפטי למדי. ומאוד עצוב. 😥

למה לא אקנה Evrit

יום רביעי, 2 ביוני, 2010

לפני כמה ימים קפץ עלי באושר הנסיך ואמר לי "מצאתי מה לקנות לך מתנה ליום ההולדת".
לא צריך היה להציב בפני הנסיך שלי יותר מדי אתגר: ספרים הוא יודע שאני אוהבת, והספריה, הוא רואה (לחרדתו), הולכת ומתמלאת. אז מה יותר פשוט מאשר לקנות את הגאדג'ט התורן שכולם מדברים עליו?

אבל לי אין שום כוונה לקנות אותו.
אני מודה שאני מכורה לריח הספרים. גם לריח הספר החדש (ותסלחו לי אם אני לא מתרגשת מזה שאומרים לי שזה ריח של עופרת וזה מסוכן), ולא פחות מזה לריח הדפים הישנים והמלוכלכים. כזו אני, מכורה.
אבל גם מכורים מודעים ליתרונות שיטות אחרות, ולכן אני מניחה שבסופו של דבר אחד מבני מינו, אם יהיה זה קינדל, קורא הספרים של סוני, או מותג אחר, ימצא את דרכו אלי.

הבעיה שלי נובעת מהעובדה שעלות קניית ספר עומדת, נכון לרגע זה, לפחות על פי האתר, על ממוצע של כ44 ש"ח לספר. זה יקר. עלות ספר בחנות ספרים רגילה, סטימצקי נאמר, אמנם כפולה רוב הזמן, אבל אם תמיד יש מבצע זה או אחר.
הבעיה שלי היא עם כמות הספרים המוצעת. נכון לרגע זה יש באתר כ250 כותרים, וההבטחה היא שמדי שבוע יועלו לאתר עוד 30. זה לא יותר מדי מבחר, לאור העובדה שחלק מהכותרים הם לא ממש חדשים. הוסיפו לזה שמסיבות ברורות "כנרת זמורה ביתן" ו"מודן", שתיים מההוצאות לאור הגדולות בארץ לא לוקחות חלק במיזם הזה, והנה עוד סיבה למה לא למהר ולקנות.

ובאופן כללי, אני חושבת שהבעיה שלי היא עם הבאזזזזז, לא יכולתי לזוז בלי לשמוע על הספר האלקטרוני הראשון בעברית. אני לא אוהבת את העובדה שסטימצקי היא אחת הגופים שעומדים מאחוריו (באותה מידה הייתי חושדת אם הייתה זו "צומת ספרים").

אז מה יהיה גורל ה"evrit"? אני לא ממש יודעת.
אתם מתכוונים לקנות אותו?