ברבורה בהתהוות

סבא שלי, צבי בלומנפרוכט ז"ל, היה אמור להיות בן 86 היום.
הוא נפטר לפני שנה וחצי, אבל אני עוד מתגעגעת….

לא מזמן קיבלתי לידי עותק של שיר שכתב לי, במלאת לי שנה.
השיר מתורגם בצורה חופשית מיידיש.

שיר השירים בשביל בר!!

נרותיי מאירים בדרכים שונות בחיי,
התקשרת אלי בבוקר- ובשפתייך האדומות
בישרת לי שאת – אמא!!

גופך הצעיר והקטן, כעץ צעיר,
וראשך המעוצב פונים למגדל- דוד
מקום משכנו של המלך בירושלים,
ומקום משכנו של אביך, ושערותיו כתר!

הו! כמה יפה נכדתי הראשונה, הקטנה!!
כמה יפות כפות רגלייך,
שמך כנחל זורם, בר,
תנועותייך מותאמות לגופך.

דעו לכן, בנותיה היפות של ירושלים!
בר היא הטובה שבכן,
ההולכות ברחבי עיר ציון,
שימו לב, הנסיכה בר היא ההולכת ביניכן!

סבא, מתגעגעים אליך!

(כמעט) שבוע עבר מאז שהלכת מאיתנו, למקום עם פחות סבל וכאב.
(כמעט) שבוע עבר, ואני עדיין לא תמיד מעכלת, לא תמיד מבינה.

לפני שלושה שבועות עוד ישבת איתי ועם סבתא בחצר בית החולים, ושתית דיאט קולה, וחייכת כל כך.
לפני שבועיים עוד הגנבת עוד ביס (ועוד אחד, ועוד אחד) מהעוגה, למרות שאסור לך, ואני כבר לא כעסתי עליך, כי מה זה כבר משנה.

סבא'לה שלי, את ימיך האחרונים עשית, אני מקווה, בשלווה. כבר לא כל כך דיברת, אבל אחזת בדובי שהבאנו לך, בהמלצת הרופאים. הדובי הזה הפך להיות "הדובי של סבא", וכשיהיו לנו ילדים, זה יהיה גם הדובי שלהם.

סבא'לה שלי, (כמעט) שבוע עבר, וסבתא מחזיקה מעמד, יותר חזקה ממה שחשבתי.
(כמעט) שבוע עבר, ואנשים לא מפסיקים לבוא, לא מפסיקים לדבר עליך.

(כמעט) שבוע עבר, והיום כבר לא התקשרתי ואמרתי "סבא'לה, שבת שלום".
(כמעט) שבוע עבר, ועוד לא הבנתי לגמרי שלעולם לא אומר יותר סבא'לה.

(כמעט) שבוע עבר, והכאב נשאר.

היום בבוקר בשעה 7 בערך, נפטר צבי בלומנפרוכט, סבה של הברבורה.

צבי היה ניצול שואה ששרד את זוועות אושוויץ, איבד את רוב משפחתו, אך בכל זאת עלה לארץ והקים משפחה. ביום הזכרון לשואה כתבה הברבורה את סיפורו.

הוא הבריא מסרטן לפני כ-10 שנים, אך המחלה חזרה לאחרונה, והוא נאבק בה בימיו האחרונים, עד שהכניעה אותו.

יהי זכרו ברוך…