ברבורה בהתהוות

כשהייתי ילדה, פחדתי עד מאד מהספרנית השכונתית. היא הייתה רעה, היא צעקה עלי, אמרה לי "שששששששש…." כל הזמן, ובעיקר צעקה עלי שאני קוראת ספרים לא לגילי, או כשהפרתי את אחד מאלף ואחד הכללים הקיימים.
זה לא שהיא הייתה כל כך מרושעת, אלו הכללים שהיו מאוד מאוד (מאוד!) חשובים לה.

אבל מה קורה כשהחיים מזמנים הפתעות?
מה קורה, אם, לדוגמא…. ייכנס לספריה פתאום… המממ… אריה?
האם יש בכלל כלל האוסר על כניסת אריות? האם לאריה מותר לשאוג בספריה? ומה קורה כשהאריה מפר את הכללים? למישהו יש את האומץ להוציא אותו בכלל?

לספריה של גברת דפני נכנס פתאום אריה.
גברת דפני, אם תהיתם, היא אשה מאוד מסודרת וקפדנית. אם תרצו, דפני היא דמות הספרנית הקלאסית. היא לבושה תמיד חליפות מחוייטות, משקפיה מסודרים תמיד על אפה, היא אוסרת לרוץ בספריה ולצעוק.
כמו כל ספרנית, גם לגברת דפני לא ממש אכפת מי נכנס לספריה שלה כל עוד הוא מציית לחוקים, אפילו אם מדובר באריה.

לאט לאט הופך האריה לבן בית בספריה. הוא מנקה אבק בעזרת זנבו, הוא מלקק מעטפות למשלוח למאחרים, ובקיצור, כמו שכל האנשים בספריה אומרים, לא ברור איך הסתדרו בלעדיו. אבל מה קורה כשיום אחד הוא חייב להפר את הכללים? האם הוא יגורש מהספריה?

הספר עצמו הוא ספר מקסים, לא רק לילדים, ולא רק לחובבי ספריות.
הכתב הוא גדול, יש לא מעט מלל בכל דף, כך שהייתי מגדירה אותו לבני 5+.
ספר שמדבר על גבולות, על כללים ועל מה שביניהם. על ההבדל בין המצוי והרצוי ועל הפעלת שיקול דעת, כי כמו שגברת דפני אומרת, לפעמים יש סיבה טובה לא לשמור על הכללים….

היום, לשמחתי, הספרניות (ואני אחת מהן, מודה באשמה;-) ), קצת פחות עושות "שששש", וקצת יותר מנסות לחייך, אבל לכו תדעו מה יקרה אם יכנס פתאום אריה……

לדף הספר בהוצאה.

לסיכום,
(כי הוא מקסים, כי הספרנית הזכירה לי נשכחות, וכי גם אני רוצה אריה כזה 🙂 )

אריה הספריה/מישל קנודסן
Library Lion/ Michelle Knudsen
איורים: קוין הוקס
מאנגלית: אירית ארב
הוצאת כנרת, 2008
דפים לא ממוספרים