 |
מה הדברים הכי נוראים שיכולים לקרות כשיוצאים לטיול מאורגן?
א. שהמדריך המקומי שלכם לא יבין מילה בשפתכם, או באנגלית.
ב. שתגיעו למקום מקודש, תחשבו שהוא משתנה, ותוטל עליכם קללה.
ג. שהאוטובוס יסע וישאיר אתכם מאחור, בארץ שאת שפתה אינכם מבינים.
ד. שתחלו בדיזנטריה/שלשול/שאר גועל נפש.
ה. שיחטפו אתכם, ואתם אפילו לא תדעו את זה.
ו. כל התשובות נכונות.
קבוצה של שנים עשר איש מתכננת לעשות מסע לסין ובורמה.
בראש המסע עתידה לעמוד ביבי צ`ין, סוחרת עתיקות המתמחה בחפצים מאסיה. היא גם המספרת בספר. אגב, אנחנו פוגשים אותה לראשונה אחרי שהיא כבר מתה. מבולבלים? גם אנחנו, וכמאמר השיר הידוע "וזוהי רק ההתחלה…".
הקבוצה האבלה מתלבטת אם לבטל את הטיול, מאחר ומדובר בבורמה וזה לא `פוליטקלי קורקט`. בסופו של דבר נופלת ההחלטה לנסוע כי "חרם אינו עוזר לאיש, לא לאנשים במציאות. זה רק גורם ליפי הנפש להרגיש טוב"(עמ` 46) (ובעיקר כי דמי הביטול באותו זמן היו 100%).
מה יקרה להם בדרך? הכל!
החל ממקדשים וכפרים, יערות ומנהגים מוזרים, דרך תיאורים פלסטיים מעוררי תאבון: "במשך שלושים ושבע שניות התרוקנה קיבתו של דוויט מתכולתה. זה היה מצבור של שלוש ארוחות שאכל ולא עיכל בשל גרגרי הזנתוקסילום מארוחת הערב הקודמת, שעצרו את פעולת העיכול. לא אתאר את התכולה ורק אומר שהיתה מורכבת מדברים צבעוניים ביותר שבגללם התקוטטו החזירונים. הם זללו הכל" (עמ` 116), וכלה במפגש (ארוך למדי) עם שבט נידח.
לבורמה ולסבל תושביה התוודעתי בספר "כלוב הלטאה" ולכן שמחתי לקרוא ספר נוסף שנוגע בבורמה. לצערי, מהבחינה הזו הספר לא "סיפק" את הסחורה. ההתמקדות היא ברגשותיהם ובחוויותיהם של משתתפי הטיול.
הספר מעניין במובן של תיאור המפגש הבין- תרבותי בין אנשי המערב הצדקנים (בחלקם) לבין בני שבט קארן (הבורמאים). אחת הדוגמאות המרכזיות לכך היא השימוש בתרופות טבעיות של ילידי בורמה, כדוגמה למה שיכולים אנשי המערב הso called מתוחכמים ללמוד.
כדי להבין את פשר שם הספר יש לקרוא לא רק את המשל בתחילת הספר כי אם גם את ההסבר המדעי כיצד יתכן שדגים יטבעו. מתברר שדגים "טובעים" על היבשה- כאשר הדגים אינם במים הזימים אינם נפתחים, ואז האוויר אינו חודר פנימה והדגים נחנקים. הנמשל בסיפור הוא שלעיתים נסיון לעשות טוב ולהשפיע על חיי האחר, מביא להריסתו. כאן ניתן לשמוע אמירה שלילית ביותר על הגלובליזציה.
אמי טאן היא סופרת אמריקנית ממוצא סיני, הכותבת בעיקר על יחסי אמהות- בנות ועל חיי בני הדור הראשון למהגרים סינים.
היא פרסמה ספרים רבים וביניהם "חוג שמחת המזל" (שגם עובד לסרט), "מאה החושים הנעלמים" ו"בתו של מרפא העצמות".
היא חיה עם משפחתה בסן פרנסיסקו.
לסיכום, מדובר בספר חביב, בעיקר לחובבי טאן.
אם הסתקרנתם, אתם מוזמנים לקרוא את הכריכה האחורית.
גלית אהבה את הספר מעט יותר.
להציל דגים מטביעה/אמי טאן
Saving Fish From Droening
מאנגלית: יעל גרינפטר
הוצאת מחברות לספרות, 2007
413 ע"מ