ארכיון פוסטים עם התג "טובי"

ג'יהאד ושנאת יהודים

שבת, 21 בינואר, 2012

 "כמו מתוך הזיה, הוא צייר באוזנינו את מגדלי ניו יורק עולים בלהבות ומתמוטטים [..] הוא תיאר כיצד גורדי השחקים הופכים ללפידי ענק בוערים ונופלים אנה ואנה, וכיצד משתקפים פניה של העיר המתפרקת בשמיים המתקדרים מעליה" (עמ' 15).
ציטוט זה פותח את ספרו של מתיאס קונצל, המנסה לרדת לפשר השנאה הערבית לישראל. זה אינו ציטוט מפי עדי ראיה/ שמיעה של בן לאדן, אלא ציטוט של אלברט שפר, שר החימוש של היטלר. זוהי גם נקודת המוצא של קונצל, המנסה למצוא הקבלות בין האנטישמיות הקלאסית והתיאוריות הנאציות לבין הטרור הערבי.

"כולנו" יודעים לומר מהן הסיבות לטרור, הלא כן?
יש שיגידו עוני, יש שיגידו תחושת הקיפוח, אנטישמיות, מלחמת דת, התשובה הרי נעוצה בשאלה מיהו העונה. קונצל מציג הקשרים חדשים- ישנים לג'יהאד וטוען כי האנטישמיות היא לא מעין 'נספח זניח' של האסלאם הקיצוני, אלא שורש האידיאולוגיה שלו: "הדרך שבה יהודים נרצחים מצביעה על הסיבה שבשלה הם נרצחים. יעדי המתקפות אינם מדינאים בכירים או אנשי צבא, אלא קהל האזרחים- בלא אבחנה בין דתיים לחילוניים, בין צעירים לזקנים, בין תומכי הימין למתנגדיו. ככל שיותר אנשים נהרגים, נפצעים ונעשים לנכים, כך נחשב הפיגוע למוצלח יותר. ככל ששבבי המתכת והמסמרים שבצידה חדים יותר, ערכה עולה. כל מי שרוצח בשיטה זו מתרגם את השקפת העולם האסלאמיסטית- פאשיסטית לפעולה. האנטישמיות של השקפת העולם הזאת, המציירת את היהודים כרוע מוחלט, מייצרת בהכרח את הרצון להכרית את הרוע הזה בתבל רבתי" (עמ' 107)

ניגשתי לספר בהיסוס מה. גרמני שכותב על שנאת יהודים נשמע, איך לומר, לא מסקרן במיוחד….
הספר סוקר סקירה הסטורית של האחים המוסלמים, וזה עניין אותי (את הספר קראתי על רקע המהומות במצרים), ובניגוד לכותרת המשנה- יש לציין שמרביתו כלל אינו עוסק באירועי 11/9, ודומה שאירועים אלו הוכנסו לספר רק כי אי אפשר היה להתעלם מהם (הספר במקור, בגרמנית, פורסם ב-2002). הספר תורגם לעברית ממהדורה מורחבת באנגלית של הספר, שפורסמה בשנת 2007.

אני לא יודעת עד כמה שוכנעתי שהגי'האד האסלאמי שווה ערך לנאציזם, או יונק ממנו. המחבר נשען על תאוריות קצת קונספירטיביות לטעמי, בין השאר על העובדה שמוחמד עטא (שהתרסק במגדל הצפוני), מרוואן אל שייח'י (שהתרסק במגדל הדרומי) וזיאד ג'רח (שהתרסק בפנסילבניה, בטיסה 93) התגוררו בשנים שקדמו לאסון התאומים בגרמניה.
אין ספק שיש בספק כמה וכמה דברים שינעמו לאוזן הישראלית. קונצל יוצא כנגד הסובלנות האירופית (ולא רק האירופית)- "רבים מבקשים לחסוך מעצמם את המפגש המכאיב עם המציאות" (עמ' 21), הוא אומר, ותוהה מדוע איש לא מטיל ספק בפעולות הטרור "השאלה מדוע בשום מקום אחר בעולם אין אנשים סבורים שהמוצא ממצב נואש הוא להתפוצץ באוטובוסים או במסעדות- אפילו אינה עולה על דעתו. הוא מדחיק מתודעתו כל עובדה או שאלה שאינן עולות בקנה אחד עם שאיפתו לרוגע פנימי" (שם), ומתריע מפני הסתננות אנשי הג'יהאד לתנועות לגיטימיות הנאבקות בקפיטליזם.

מן הסתם מכותרת הספר עצמה ניתן להבין שהספר מוטה לצד אחד, ולי כמובן אין בעיה עם זה, אבל בין אם התאוריה נכונה ובין אם לא, זה ספר שמעניין לקרוא, ולו כדי לדעת מיהם הגורמים החזקים (היום) במצרים ובסביבה.

ד"ר מתיאס קונצל הוא איש מדע המדינה המתגורר בהמבורג. הוא עמית מחקר ב"מרכז הבינלאומי לחקר האנטישמיות ע"ש וידאל ששון" באוניברסיטה העברית וחבר בהנהגת ארגון "אקדמאים למען שלום במזרח התיכון".

לסיכום,
(כי זה מעניין, אבל בכל זאת- כמה מוטה אתה יכול להיות לפני שזה יצרום?)

ג'יהאד ושנאת יהודים- על שורשיה הנאציים של מתקפת 11 בספטמבר/ מתיאס קונצל
Jew and Jihad- Hatred, Islamism, Nazism,  and the roots of 9/11/ Mattias Kuntzel
מאנגלית: צור ארליך
הוצאת טובי, 2008
162 עמ' (כולל מפתוח)

מתנת האהבה

יום שלישי, 7 באפריל, 2009

הנסיך התחתן איתי לפני קצת פחות מחודשיים. למעשה, אם אני מסתכלת על לוח השנה, מחר נהיה נשואים חודשיים. במשפחה שלי נהוג לתת מתנות לחג, אבל לא ידעתי מה לקנות לו. מתנות גדולות החלטנו שלא קונים לפני שנוסעים לירח הדבש, מתנות קטנות אני קונה לו כל הזמן….

ואז נזכרתי שבאחד הביקורים האחרונים שלי בחנות הספרים נתקלתי בספר קטן: "וקראתי לכך אהבה- משוררים עבריים כותבים אהבה". מצד אחד הנסיך ואני ממש "love birds", מצד שני הנסיך לא ממש מחובבי הקריאה. ככה זה, אני התולעת והוא המחשב. אבל הספר הזה הוא משהו.
נתחיל בזה שהוא קטן וקומפקטי. הוא לא כבד ונחמד מאוד להכנס אתו למיטה בלילה. וכך מצאנו את עצמנו מקריאים אחד לשני שיר אהבה קטן אתמול בלילה, ונראה לי שזה יהפוך למנהג.

בקיצור, אם אתם מחפשים איזושהי מתנה לפסח לאדם מיוחד, או סתם משהו רומנטי, אני ממליצה ביותר מחום. ואני, יש לומר, לא מאוד חובבת שירה.
וטעימה אחת מהספר, שיר של מירון ח. איזקסון:

אשה הולכת בבית
שמעתי אשה הולכת בבית,
הניחה בין חפציה

שארית עוגה
לא לשכוח  מה שנשאר,
אולי היתה שם שארית גדולה
כל מה שלא אכלנו.

כעת אשה זו בביתי
מה לי ולכל אלה שאינן,
מה לי ולשאר משפחות,
אני צריך להתרכז באשה זו
כפי שהבטתי אז בנערה
ואמרתי לעצמי: מעתה זו אהבתך.

המח מחפש בבית
הוא ודאי רוצה לעזור לי,
פעם לא הייתי כותב שורות בלעדיו-
עכשיו אשה קרובה הולכת בבית
ואני שוכח אפילו להזכירו.

וקראתי לכך אהבה- משוררים עבריים כותבים אהבה (עורך: משה דור)
הוצאת טובי , 2008
147 ע"מ

מאחלת לכולם חג שמח, כשר, מלא אהבה ונחת