ביקרנו במספר איים, אבל עוד לפני העגינה אני חייבת לציין שהדברים הראשונים בהם נתקל כל אחד שמגיע לאלסקה הם הערפל והיערות:
העיר הראשונה בה עגנו באלסקה היא קצ`יקן (ketchikan). זהו האחד המקומות הגשומים ביותר באמריקה- יותר מ- 5,000 מילימטרים של משקעים יורדים שם בשנה. בעיר חיים 15 אלף תושבים ויש בה בעיקר דייגים וכורתי עצים.אחרי טיול לא ארוך בעיר הלכנו לאחת האטרקציות התיירותיות בעיר, מופע חוטבי עצים. המופע היה בנוי מתחרויות חטיבת עצים, גלגול עצים וטיפוס עליהם (נא לא לשאול למה הלכתי לדבר כזה, לא לשכוח שהיה איתי גם בחור
….)
העיר השניה בה עגנו הייתה ג`ונו. שמה האינדיאני של העיר הוא "דזאנטיקי האני", שפירושו "הנהר שבו נפגשים הדגים". אחת האטרקציות בעיר היא קרחון ענק הנקרא Mendenhall Glacier. הקרחון נמצא בקצה העיר (נסענו אליו כחצי שעה באוטובוס). המקומיים טוענים כי בארבעים השנה האחרונות הוא נסוג בכשני קילומטר, אבל אין ספק שהוא עדיין מרשים מאוד בגודלו. מצד שני, התאכזבנו לגלות שהוא מאוד דומה לחרמון- לבן ומלוכלך:
בכלל, באלסקה יש עוד שני דברים בולטים. הדבר הראשון הוא כמות הפרוות המוצעת למכירה. אין חיה בעלת פרווה שלא הייתה פרושה על הקיר (טוב, אולי חוץ מחתולים וכלבים):
הדבר השני הוא עמודי הטוטאם. עמודים אלה ייצגו, בימים עברו, טוטמים (סמלים מקודשים הכוללים בעלי חיים, סמלי שבטים, משפחות ואנשים פרטיים) של שבטים אינדיאנים שהיו במקום:
אין ספק שרגע השיא בטיול, שהיה גם רגע הפרידה מאלסקה, היה השיט ב Tracy Arm . זהו כינוי לפיורד הנמצא בין הרים תלולים וקרחונים. הנוף שם, במיוחד לאור העובדה שמדובר בשיט שנמשך מספר שעות (והתחיל בארבע בבוקר!), עוצר נשימה, ואפשר בהחלט לומר גם מקפיא. השיט עצמו, לאור הקרחונים הנראים (וסביר להניח שגם בגלל הקרחונים שתחת פני הים) הוא איטי מאוד, ממש במהירות הליכה.
וזו דוגמה קטנה לקרחון קטן (ליד הר גדול):
אין ספק שאלסקה היא מקום מקסים, מדהים, וקר עד מאוד.
אני מאוד אהבתי אותה, בהחלט יכולתי לדמיין עצמי יושבת בבקתה קטנה ביער בחודשים החמים של הקיץ.