אני שונאת צביעות. אני שונאת אלימות כלפי חסרי ישע, ובעיקר כלפי ילדים. אם תשאלו אותי נגד מה אני יותר, התשובה תשתנה. תלוי כמה חדשות שמעתי באותו יום, תלוי מה היה מצב הרוח שלי באותו יום.
היום פתחתי חדשות, וגיליתי את הזוועה היומית. אם זרקה את שני ילדיה מהחלון, וכמובן שהייתה חייבת לקפוץ אחריהם. אישית, אני לא מבינה למה אי אפשר לקפוץ לפני שזורקים את הילדים, ובזה לסיים באמת את כל הבעיות, אבל יכול להיות שלא באמת נועדתי להיות רוצחת/מתעללת. לכו תדעו.
מה שמעצבן אותי באמת, זו הצביעות. כבר כתבתי פעם על כל עניין האמהות הרוצחות, או יותר נכון איך נשים יכולות לצאת בכלום, ממש בכלום, מרצח. אבל זה לא כל מה שמעצבן אותי.
מעצבנים אותי הטוקבקיסטים האדיוטים, שאם היה מדובר באבא שזרק את ילדיו היו מסכימים ברוב דעות על כך שצריך להרוג/לסרס/לנעול אותו בתא ולזרוק את המפתח. אבל כשמדובר באשה, זה אחרת. זה אחרת כי ברור שמשהו היה ממש, אבל ממש, לא בסדר אם המסכנה הזו הגיעה למצב שבו נאלצה לזרוק את הילדים. שימו לב, היא לא בחרה לעשות את זה, היא נאלצה לעשות את זה. מי אשם במצב? או, זה תלוי: יכול להיות שזה ביבי, שבגלל התוכניות הכלכליות שלו אמהות חד הוריות לא מצליחות לשרוד את היומיום. יכול להיות שזה האבא, שבטוח התעלל בה כל כך, כי ברור שאשה שבעלה מרביץ לה לא יכולה לעשות כלום מלבד לזרוק את ילדיה מהחלון, ואל תבלבלו אותי עם העובדות ותאמרו לי שהבעל בכלל לא גר איתה, ולא חי בארץ. זה לא ממש משנה.
מעצבנות אותי העובדות הסוציאליות שאומרות שלמרות שהאם הייתה שיכורה, היא נראתה אוהבת. מעצבן אותי שבסופו של יום אני נאלצת יותר ויותר להאמין לגברים שמדברים על זה שהרווחה מוטה בעד האישה בכל מצב. אני לא יכולה להבין אחרת איך אישה שמסתובבת ברחובות/בגן ציבורי כשהיא שיכורה, שמתברר שהייתה מאושפזת בעבר ונעצרה בגלל שכרות, עדיין מחזיקה בילדים בטענה הטפשית שברור שהיא אוהבת אותם, כי היא ביקשה עזרה לילדים.
מעצבנים אותי השכנים של האם, שלא פעם ולא פעמיים היו עדים לשכרות שלה, או לעובדה שעל הילדים נאסרה הכניסה לביתם, ולא עשו דבר. יש גבול לכמות בנות היענה שיכולות להתנקז למקום אחד, לא?
מעצבנות אותי כל הלוחמות הפמיניסטיות, שכל פעם שמדובר באם שעושה דברים נוראיים לילדים נעלמות ונאלמות. למה אין אף אשה שמוכנה להצהיר שלא מדובר בכלל בסוגיה מגדרית? שאם שמנסה לרצוח אינה שונה מגבר שמנסה לרצוח, ובשני המקרים אין שום נימוק מקל?
הייתי שמחה אם פעם אחת הן היו יוצאות גם כנגד נשים פוגעות ולא כנגד גברים פוגעים.
אבל אם נשנה רגע נושא, חוץ מצביעות ואלימות כלפי חסרי ישע יש עוד משהו שמעצבן אותי. טיפשות. וטפילות.
טפילות פירושה יצור שחי בתוך או על יצור אחר, שמשיג ממנו מזון או חומר אחר החיוני לקיומו התקין ולהתרבותו.
מעשה באחת, נקרא לה גב' בריזל. גב' בריזל הייתה חולה במשך שבע שנים ארוכות. היה ברור שחייה ינצלו אך ורק בזכות השתלת ריאות. למזלה הטוב, אכן הושתלה בה ריאה חדשה.
תאמרו, עשו דבר טוב. הצילו חיים. אז הכל נכון, אבל….
מתברר שגב' בריזל אינה מוכנה לשקול בכלל לחתום על כרטיס אד"י, יתרה מזאת- לא היא ואף לא אחד מבני משפחתה. מדוע, תשאלו, והרי היא קיבלה תרומת איברים.
אההה!!!!! התשובה היא פשוטה כל כך. הרבנים לא מרשים. מתברר שתרומת איברים היא מותרת רק אם מדובר בתרומת איברים של גוי. עד כאן יש את עניין הטפילות, היכן הצביעות תשאלו?
ובכן, הריאה שהושתלה בגב' בריזל הייתה ריאה יהודית כשרה למהדרין. תשאלו שוב: מדוע זה היה מותר? התשובה היא שוב ברורה לגמרי. כי הגב' בריזל הייתה בסכנת חיים. והרי ידוע שכל אדם משועמם יכול להיכנס לבית חולים ולדרוש איבר חדש. לא מדובר כאן, חלילה וחס, בסכנת חיים.
כבר אמרתי שצביעות וטיפשות מעצבנות אותי?