"מעשה שהיה בירושלים העיר במפלצת זקנה ובנער צעיר"….
כך מתחיל אחד מספרי הילדים החמודים ביותר שיצא לי לקרוא, ספר שמתאים בעיקר (אבל לא רק) לירושלמים.
הילד חיים, ילדון קטן ושובב גדול, אוהב מפלצות, אבירים ושאר מרעין. העובדה שאין מפלצות בירושלים (כך הוא חושב לפחות…) לא באמת מעניינת אותו. הוא יארגן בעצמו מפלצת, ואחרי שהמוני בני ישראל יתרגשו ויסערו בעקבות גילוי "המפלצת", הוא גם יברח מהבית כדי שיחשבו שנאכל על ידה.
"ועכשיו, ברשותך, קורא נלבב
נשובה לחיים הילד השובב:
אחרי שנעלם מביתו הילד
כל העיר הייתה מבוהלת"
הספר כתוב בצורה משעשעת ומלאת הומור. מה יקרה לחיים? האם הוא אכן יפגוש מפלצת? ומה יהיה על ירושלים?
בסוף הספר יש מילון של "מילים קשות שלא מכירים" , המסביר לילדים בצורה ברורה ופשטנית מילים ערטילאיות נוסח ארנונה- "מס שמשלמים לעיריה בעלי בתים ומגרשים אבל לא בעלי מערות" (עמ` 34).
את הספר הקראתי לאחי בהיותי ילדה, אי שם בשנות ה-80`.
הוא יצא במהדורה חדשה, עם איורים מעודכנים, בשנת 2003, והוא עדיין קסום, משעשע ומצחיק.
לפני שבוע הקראתי אותו לאחיינים שלי, איתן (8) ודן (5).
שניהם אהבו את הספר.
הם הביעו עניין, צחקו במקומות הנכונים.
מאיר שלו, שאני לא ממעריצותיו, כתב כאן ספר מקסים, מלא חרוזים והומור, שגם עשרים ושש שנה אחרי הוצאת המהדורה הראשונה הוא עדיין מקסים ילדים.
האיורים (במהדורה החדשה, את האיורים במהדורה הישנה אני לא זוכרת) צבעונים ומעוררי חיוך.
מי שרוצה לטעום מהספר, מוזמן לקרוא את הכריכה האחורית.
הילד חיים והמפלצת מירושלים/ מאיר שלו
איורים: מושיק לין
הוצאת הקבוץ המאוחד, 1983
35 ע`מ.
המפלצת הפחידה אותם בהתחלה, אבל כשהצעתי להם להסתכל בליל ירח מלא ולחפש אותה בשמים, הם הסתכלו עלי בביטול של "אין מפלצות בעולם"(כנראה שבכל זאת יש הבדלים בין ילדי שנות ה-80` לילדי שנות ה-2000….).
כשהגענו לאיור ראש עיריית ירושלים והסכימו ביניהם בנחרצות ש"זה לא ניר ברקת, כי בציור הוא בלונדיני וזקן". גם איתן וגם דן טענו שלא היו רוצים להיות כמו חיים, אבל שהיו שמחים לפגוש את המפלצת.