ברבורה בהתהוות

פוסט אורח של הנסיך:

ככה סתם באמצע החיים מצאתי עצמי נוהג במכונית חשמלית.

הכל התחיל לפני כשלושה חודשים, כשחברת "בטר פלייס" פתחה את מרכז המבקרים שלה, החלטתי לקחת את כל החבר'ה מהעבודה, ללכת לשאול שאלות ולראות את המכונית המדוברת. כבונוס, גם נסענו באב הטיפוס של המכונית.

מרכז המבקרים נמצא עדיין בתהלכי בנייה. באיזור היו לא מעט פועלי בניין ודחפור D-9 שעבדו במרץ, אולי בבניית חדרי תצוגה נוספים.
מטרת החברה לטווח הקצר (כ-15 שנה) היא שמדינות קטנות דוגמת ישראל יעברו להשתמש ברכבים חשמליים בלבד, ובכך להפחית עד למינימום האפשרי את התלות בנפט (שכידוע מהווה מקור ההכנסה העיקרי של כמה מדינות תומכות טרור).

נשמע יומרני?
לא בהכרח. התוכנית שלהם מפורטת ונראית הגיונית למדי, לפחות במדינות ה"פיילוט" שלהן, ישראל ודנמרק. עם עזרה של הממשלה ומשקיעים פרטיים, ובעזרת חברת "רנו" האירופאית, נראה שהם עשויים להביא למהפך בשוק האנרגיה לתחבורה.

המכונית החשמלית
לפני שאתחיל לספר על הדברים המעניינים באמת, הרשו לי להתנצל מראש- כמתכנת מקצועי ופיסיקאי חובב אני נוטה להכניס נוסחאות ומספרים פה ושם…
את הנתונים הטכניים קיבלתי מנציגי החברה וגם אספתי ממקורות שונים אחרים.

המכוניות שראינו היו אב-טיפוס, כלומר מכוניות רנו מגאן ולגונה רגילות שהומרו למכוניות חשמליות על ידי הוצאת מיכל הדלק, החלפת המנוע במנוע חשמלי בעל 115 כוחות סוס, והכנסת בטריית ליתיום במשקל 250 ק"ג ובנפח 250 ליטר.
נאמר לנו שהדגם הראשון ללקוחות יהיה הרנו פלואנס, והוא יהיה זמין במהלך 2011. הדגמים האלה יהיו מעוצבים במיוחד כך שהבטריה בתחתית הרכב, ממש מתחת למושבים. בתחנות דלק יהיה מתקן שיחליף את הבטריה באופן אוטומטי בתוך כחמש דקות.
הבטריה מספקת 400 וולט, ואוגרת 24 קווט"ש של אנרגיה. זה מספיק לנהג ישראלי ממוצע בתנאים ממוצעים לנסיעה של 160 ק"מ ויותר. לא ברור כמה פעמים אפשר לטעון אותה מחדש, אבל זה לא ממש משנה בגלל המודל העסקי…

האם זה שווה לנו, הנהגים?
ע"פ המודל העסקי של החברה הלקוחות יהיו למעשה מנויים לנסיעה ממקום למקום. הלקוח לא קונה את הבטריה, לא קונה את המכונית ולא משלם עבור שירותים טכניים. כל מה שהמנוי צריך לשלם עליו הוא הנסיעה, לפי ק"מ, וזה הכל. לדעתי סביר להניח שיהיה גם איזשהו פיקדון או תשלום ראשוני שיתקזז עם ההוצאות לאורך זמן.

כשנרשמים לשירות, מקבלים מכונית חדשה והתקנה חינם של שני עמודי טעינה בכל מקום שתרצו (לדוגמה: אחד ליד העבודה ואחד ליד הבית). שקע הטעינה הוא  בעל 5 מגעים. שלושה מתוכם הם מתח חילופין תלת פאזי של 220 וולט ו-50 הרץ (כן, בדיוק כמו ברשת החשמל הרגילה), ושני מגעים נוספים לתקשורת. התקע עושה רושם פשוט מאוד ודי עמיד. אני מניח שגם מאותגרי-הטכנולוגיה יוכלו להסתדר.

הטעינה נעשית ב-3 קילו-וואט כך שייקח כ-7 שעות למלא בטריה כמעט ריקה, בתהליך שנשלט על ידי מחשב הרכב, כראוי לטעינת בטריות ליתיום. מחשב הרכב גם יתריע לנהג מראש לפני שהבטריה נגמרת, ויכוון אותו ב-GPS לתחנת מילוי\החלפה קרובה, כדי לשמור על אורך חיי הבטריה.

חבילת המנוי תכלול גם טעינות והחלפות בטריה ללא הגבלה. הדבר היחיד עליו משלמים יהיה מרחק הנסיעה. אם תחשבו על זה לרגע יש בזה הגיון מקסים, כי בשביל מה בעצם אנחנו משתמשים במכונית?… המחיר לא יעלה אם תתעקשו להשתמש במזגן או ברדיו כל הזמן, אם תסעו בעליות כל הדרך או אם תבחרו לנסוע מהר או לאט במיוחד.
נציגת החברה שעשתה לנו את הסיור אמרה לנו שהתעריף לקילומטר טרם נקבע, אבל הוא יהיה אטרקטיבי ביחס למחירים שמשלמים היום בעלי מכוניות או לקוחות ליסינג.

לי יש מכונית פרטית, וג' מקבל מהעבודה מכונית בליסינג. אפילו שהוא נוסע יותר ממני, אחרי שסיימנו לחשב הכל הגענו למסקנה שהעלות לקילומטר היא פחות או יותר זהה לשנינו. לקחנו בחשבון עבורי את ירידת ערך המכונית, והוצאות הרישוי והביטוח, ועבור ג' את התשלום החודשי (שלו ושל החברה), וכמובן את הוצאות הדלק לשנינו.
יצא לשנינו בערך 2 ש"ח לקילומטר. אם זה יהיה המחיר של בטר-פלייס, אז כדאי לעבור למכונית חשמלית עוד לפני שלוקחים בחשבון את השיפור באיכות הסביבה, ואני מכיר לא מעט אנשים שיהיו מוכנים לשלם קצת יותר ולו בשביל מטרה זו בלבד.

ההיבט האקולוגי
לאורך הסיור החברה מדגישה את נושא השיפור באיכות הסביבה וחוזרת עליו פעמים רבות. הרשו לי רגע לנבור מעט בנושא הזה:

מכונית חשמלית לא פולטת גזי-חממה, וכמעט לא יוצרת זיהום אוויר בכלל בהשוואה למכוניות עם מנוע בעירה פנימית. למען הסר ספק, לא מדובר בהפחתה של כמה עשרות אחוזים, אלא בהפחתה מהותית של יותר מ-99%. מכונית חשמלית גם מרעישה הרבה פחות.

זה טוב ונחמד, אבל בכל זאת המכונית משתמשת באנרגיה רבה, והאנרגיה החשמלית צריכה להווצר במקום כלשהו כמו תחנת כח, שיוצרת בעצמה זיהום אוויר ורעש – רק במקום אחר…. לא היכן שהמכוניות נוסעות.

הפוטנציאל לשיפור באיכות הסביבה במרכזי ערים הוא גדול. אין ספק שכולנו ננשום אוויר נקי יותר ביום-יום, אבל מי שחשובה לו הסביבה בוודאי ישאל האם השיטה באמת מפחיתה את זיהום האוויר הכולל? והאם בסופו של דבר זה באמת עוזר להגן על כדור הארץ מהתחממות גלובלית ומנזקי האדם?

ובכן, ישראל היא מדינה קטנה ויש בה מעט מאוד אנרגיה רזרבית שאפשר לבזבז על טעינת מכוניות. צריכת החשמל בימים חמים (כשהאצבע קלה על השלט של המזגן) מגיעה ל-96% מיכולת הייצור של חברת החשמל. אם יצטרכו להקים תחנת כח נוספת רק כדי שיהיה אפשר לטעון את המכוניות, הרי שאיבדנו את כל היתרון האקולוגי של מכוניות חשמליות, וחזרנו לזהם את האויר.

החברה מתכוונת להתמודד עם הבעיה בצורה מעניינת: מצד אחד כמובן הם ינסו לממש את מלוא פוטנציאל הייצור מבלי לעבור אותו, וזאת כנראה בתיאום עם חברת החשמל. אבל הם גם מתכוונים לתת לצרכנים עדיפות לפי פרופיל הצרכים שלהם. כך למשל לקוח שמחנה כל יום בחניון של העבודה מ-9 בבוקר עד 5 בערב (נניח מתכנת) יכול לחכות עם הטעינה כדי שלקוח אחר שנוסע הרבה במשך היום (נניח סוכן מכירות) יוכל לקבל רכב טעון כשהוא צריך.

מצד שני אם אותו מתכנת צריך להגיע דווקא היום לאתר לקוח, הוא יכול להפעיל פונקציית "טען-אותי-עכשיו" ולקבל טעינה מהירה לפי דרישה, שלא לפי התזמון האוטומטי.

מסקרן אותי מאוד לראות אם זה יעבוד, ואיך הדבר יתקבל אצל הצרכן הישראלי, שאוהב תמיד לקבל שרות מיידי ללא פשרות, ולא לצאת "פראייר" ליד החברים בעלי הפרופיל המועדף.

ג' שבא איתי, שאל לגבי רעש הרכב. האב-טיפוס שנסענו בו היה שקט בערך כמו מכונית רגילה חדשה, אבל לא הרבה מעבר לזה. מסתבר שהרעש מהגלגלים, הרוח והמזגן מהווה חלק משמעותי מסך הרעש שמכונית מייצרת. רק כאשר המנוע מתאמץ (בעליות לדוגמה), אפשר להבחין בשינוי ממה שמכירים ממכונית רגילה, מכיוון שהמנוע החשמלי שקט הרבה יותר.

נאמר לנו שהמכוניות ישווקו עם רמקול ו"drive tone" (אם תרצו, המקבילה לרינגטון), כדי שהולכי רגל ישמעו אותן. במילים אחרות, רעש המכונית יווצר באמצעים מלאכותיים לשם זהירות. אני רק מקווה שחבילת המנוי לא תכלול הורדת והתקנת דרייבטונים, אחרת יהיה פה פשוט נורא! 😉

שאלתי אותם גם לגבי ההיבט הסביבתי של בטריות שעבר זמנן. אורך חיי הבטריות הוא כעשר שנים, זמן ארוך מאורך חייה של בטריית סלולארי, בזכות איטום מיוחד. אם כל המדינה תעבור לרכבים חשמליים, שני מליון כלי רכב יזדקקו לשני מליון בטריות לפחות. יתכן שהררי הבטריות יהפכו לאיום סביבתי רציני.

לא ידוע לי על מפעל למחזור סוללות ליתיום בארץ, ולא קיבלתי מנציגי החברה תשובה מניחה את הדעת לגבי כמה אנרגיה דרושה למחזור כל סוללה (להזכירכם 250 ק"ג), היכן המחזור יתבצע, ומי ישא בעלויות. אני רק מקווה שמישהו שם למעלה נתן את דעתו לכך מתוך מחשבה על הסביבה ולא רק על כסף.

נסיעת המבחן

הסיור כלל מצגת ארוכה (כ-23 דקות) עם הולוגרמה של דמותו של שי אגסי, וכניסה נוצצת של דגם הרכב… זה נטף מקיטש (או מאמריקאיות). לא מאמינים? הנה הוידאו:

לבסוף הגענו לדובדבן שבקצפת: מבט מקרוב על המכונית, ונסיעה בה.

נהיגה ברכב חשמלי דומה לנהיגה ברכב רגיל. השימוש בהגה ובדוושות הגז והברקס הרגיש רגיל, כמו בכל רכב אחר. המכונית מאיצה בצורה טובה, ולא נראה שהיא חלשה יותר ממכונית אחרת.

הבדל בולט היה לוח השעונים: במקום מד סל"ד היה מד הספק, שנע בין מינוס 50W לפלוס 200w. הסקאלה היא כזו משום שכאשר עוזבים את דוושת הגז, המנוע עובד כדינמו כדי לטעון את הבטריה! הערכים השליליים נועדו להראות שהמנוע פועל כעת כדי להאט את המכונית ולייצר בחזרה חשמל לטעינת הבטריה, ולא ההיפך.

הבדל נוסף הוא בהילוכים… אין כאלה. המנוע החשמלי מפיק מומנט מקסימלי בכל סל"ד, החל מעמידה סטטית ועד נסיעה במהירות המקסימלית, ולכן אין צורך בהילוכים. זה בהחלט מרגיש מוזר בהתחלה וגרם לי לתהות.

לסיכום, אני מאמין שזוהי תחילתה של מהפכה בתעשיית הרכב ובתעשיית הנפט. יש לי תחושה שעוד נשמע דברים רבים על כך בעתיד, ואם המחיר יהיה סביר אני בהחלט מתכוון להיות מהראשונים שישתמשו ברכב חשמלי.

והברבורה הייתה אומרת: עזוב אותי מכל הדיבורים המשעממים, מתי אני מקבלת מכונית כזו? 🙂