עוד בהיותך חלקיק קטן
כבר היית בעל רצונות משלך
ובעיטותיך היוו איתות מרחוק.
ועכשיו
אתה כאן
נפרד
וכל כך חלק ממני
נושם
אוכל
מסתכל בעיניים רציניות על העולם.
אכול, ילד, אכול
מלא את פיך באהבתי אליך. בדאגה. בשמחה. בדמעה.
אני אמא.
תגיות: אמא, הורות, מפרי עטי
הפוסט הזה נכתב על ידי עשבר ביום שישי, 8 באפריל, 2011 בשעה 17:58 תחת הקטגוריות אישי, להיות אמא. אפשר לעקוב אחר התגובות לפוסט הזה באמצעות פיד RSS לתגובות.
אפשר לכתוב כאן תגובה, או לכתוב בבלוג שלך פוסט כתגובה ולשלוח טראקבאק.
מרגש 🙂
נשיקות
מקווה להפציע גם אצלך בקרוב…
נהדר בר היקרה.
המון אושר עם בואו של הצאצא הראשון שלכם לעולם.
יפה כתבת.
תודה רבה סיגי, המילים יוצאות מעצמן,
רק לוקח זמן…
מזל טובבבבבבבבבב!!!!!!!!!!
תודה רבה 🙂
אמא נהדרת
שלל ברכות, בר יקרה
שתדעו יחד הרבה אושר והרבה אהבה.
ואני מרגיש טיפה כמו דוד רחוק, שליווה אתכם בתהליך היצירה. מקווה להרבה סיפורים נוטפי חמימות, וגם לתמונות.
חיבוק חם ממני
{}
אז אתה על תקן ה"דוד מאמריקה"? 🙂
סיפורים בטוח יהיו, ככל שהזמן יעבור והילד יעשה יותר דברים מאשר לישון-לינוק-לישון-לינוק (ולילל פה ושם).
תמונות לא יהיו בבלוג, אבל אשלח לך בקרוב תמונה במייל.
ברי מזל טוב לך
איזה אושר 🙂
תודה רבה לך!
אכן, לא חשבתי שיש אושר כל כך מרחיב לב…
יקירה שלי – מזל טוב!
בטוחה שהוא מלא באהבתך אותו
כי עם אמא כמוך, בעלת הלב הכי רחב שיכול להיות, איך אפשר שלא להרגיש את כל האהבה שמקיפה אותו?
מקסימה שלי,
תמיד את יודעת לרגש.
לא מתעלמת מהמייל, מקווה לענות לך כבר היום, מקסימום מחר.
לא ידעתי שאת משוררת….
מזל טוב!
זה גם קורה לפעמים… 🙂
תודה על הברכות!
זה מקסים.
המון אושר ומזל טוב.