אז אחרי ארבע שנים ארוכות הרשיעו את זדורוב. מי (לא) היה מאמין שהוא יורשע..
אני חייבת להודות שמעולם לא האמנתי שרומן זדורוב רצח את תאיר ראדה.
אי האמון שלי נובע, אני מודה, בראש ובראשונה מחוסר האמון שלי ברצונה של המשטרה לעבוד קשה ובהמשך ישיר מחוסר היכולת (או שמא נאמר הרצון) לעמוד מול המשטרה. אפשר לראות את זה בעשרות צווי איסור הפרסום שהמשטרה מוציאה חדשות לבקרים על כל שיהוק שפושע סוג ג' פולט, ואפשר לראות את זה בצורה חמורה יותר בידיעה שפורסמה לפני מספר שנים, לפיה 97% מהנאשמים מורשעים בדין. יש הטוענים שכיום מדובר ב99%. אני לא ממש אתפלא אם זהו אכן הנתון האמיתי.
ואחרי שאני מדברת בהכללה, לא אכפת לכם שנרד קצת לפרטים, נכון?
אני מודה, אל תתפסו אותי במילה, אבל התעצבנתי מההרשעה. כל כך התעצבנתי, שישבתי וקראתי את כל הכרעת הדין (וזה לא סתם, מדובר ב476! עמודים).
ואחרי שקראתי את כל הכרעת הדין, התעצבנתי לא פחות.
תרשו לי לשתף אתכם בסיבות לכך:
- נניח שהשופטים האמינו בכל ליבם שזדורוב הוא אכן הרוצח. נניח. נראה לי קצת לא הגיוני שאף טענה, ולו אחת, קטנה ככל שתהיה, שהסניגורים טענו, לא התקבלה.
אנסח מחדש: במשפט שנמשך כמעט ארבע שנים לא מצאו השופטים ולו טעות אחת, ולו פגם אחת בעבודת המשטרה ו/או הפרקליטות.
- שערות בזירת הרצח: בזירת הרצח נמצאו שערות רבות. אף שערה לא תאמה את הDNA של הנאשם. יתרה מזה, בשלב מסויים הוחלט לא לבדוק את הDNA של כל השיערות (הגם שלא את כולן ניתן היה לדגום) מאחר שזדורוב עבד בבית הספר ולכן המצאות שיערות שלו לא בהכרח אומרת שהיה במקום הרצח. בידה של תאיר ראדה נמצאו שערות חומות ארוכות. חלק מהשערות נמצאו כשייכות לתאיר, אחרות לאדם אחר. מיהו האדם האחר? זה לא באמת משנה. זה לא זדורוב, אבל הרי הוא הודה במעשה, למה להמשיך לבדוק?
מתוך 12 שערות שנמצאו בכף ידה של ראדה, 3 שערות לא נמצאו כשלה. הDNA לא תאם לא לראדה ולא לזדורוב. ומה אמרו על כך השופטים? דבר ראשון, יתכן שהטכנאית טעתה. אבל גם אם לא… " גם אם נצא מתוך נקודת הנחה כי שלוש השערות אינן שייכות למנוחה, אין בכך עדיין כדי להוות ממצא ראייתי […] אין בכך להעיד כי הרצח בוצע ע"י פלוני, אלמוני או הנאשם […] האפשרות כי שערות אנשים אחרים שאינם מעורבים תימצאנה על הגופה או במקומות שונים בזירה, הגיונית ושכיחה" (עמ' 270).
אנסח מחדש: בכף ידה של הנרצחת נמצאו שערות. חלקן היו שלה. חלקן לא. הן גם לא שייכות לנאשם. למי הן שייכות? זה לא רלוונטי.
- הפסקות בהקלטה הקולית/טעויות בשעת הקלטה בוידאו: במהלך ההקלטות ישנן הפסקות בסאונד. הפסקות בסאונד יכולות לנבוע, נגיד, מעריכה מגמתית, או מעצירת ההקלטה באמצע. הסאונד והתמונה לא תואמים, כלומר קודם היה סאונד, ורק אחר נוסף הצילום. טענת הפרקליטות, כפי שהתקבלה על ידי השופטים במלואה, הייתה שהשיבושים בהקלטה נובעים מההקלטה שהועברה למומחה שמונה על ידי הסניגוריה, ולא קיימת בהקלטה המקורית.
לגבי פערים שמופיעים בין התארוך של החקירות לבין הזמן המוטבע בחלקו העליון של מסך התמונה (שצולם בוידאו כאמור) טענה הפרקליטות כי כאשר סוללה מתרוקנת, השעון של מצלמת הוידאו אינו מתכייל, ולכן הזמן אינו נכון.
אנסח מחדש: בהקלטות החקירות ישנן הפסקות, המגיעות ל25% מזמן ההקלטה. השעון של החקירות שצולמו בוידאו אינו מדוייק. אי אפשר לדעת מתי החקירה נעשה, אי אפשר לדעת מה אירע בחקירה בזמן ההפסקה בהקלטה. בית המשפט החליט כי התקלות נובעות משכפול הקלטת לצרכי ההגנה, מחוסר סוללות במצלמה, ובכל מקרה אין כאן כוונת זדון, אבל אולי כדאי שהמשטרה תשקול לשכלל את צורת הקלטת החקירות (עמ' 81).
- בדיקה בעירום שנעשתה לנאשם: במהלך אחת החקירות התבקש זדורוב להסיר את כל בגדיו על מנת לעבור בדיקה גופנית (כדי לראות אם יש סימני מאבק על גופו). אין כל תיעוד של הבדיקה הזו. לימים יטען זדורוב כי הרגיש מושפל, וכי בוצעה בו בדיקה חודרנית (טענה ממנה יחזור בסופו של דבר). המשטרה טענה כי הבדיקה לא צולמה מטעמי 'צנעת הפרט'.
אנסח מחדש: הנאשם נבדק בעירום. איש לא מתווכח על כך. הוא היה באותו זמן ללא עורך דינו, ללא שום תיעוד של הבדיקה. לא נמצאה על גופו כל עדות למאבק. ומה אומר על כך בית המשפט? הם מקבלים את עמדתם של החוקרים, כי ברור ש"בדיקה זו לא השפילה אותו ומכל מקום בוודאי שלא הותירה בו זיכרון מר" (עמ' 195). ומה לגבי חוסר התיעוד? "ראוי היה לתעד".
- בזירת הרצח לא נמצאה ולו טביעת אצבע אחת של זדורוב. אין טיפת DNA שלו. נאדה. האיש עשה רצח כמעט מושלם. כמעט. האמנם?
אנסח מחדש: על מכנסיה ספוגי הדם של תאיר ראדה נמצאו עקבות נעל. אחד הקירות בשירותים הוכתם בדמה. על נעליו של זדורוב, שהפרקליטות טענה (ובית המשפט קיבל את טענתה) כי סביר להניח שמדובר בנעליו של זדורוב לא נמצאה טיפת דם, למרות שהשוטרים טענו בפני זדורוב שנמצאו על בגדיו כתמי דם של תאיר.
- תחקיר שפורסם ב"ידיעות אחרונות" לגבי מהימנותו של המדובב "ארתור" שזדורוב הודה באוזניו ברצח, חשף כי ישנם אסירים המעידים כי ארתור סחט הטבות הנאה מהמשטרה, תוך איום מפורש שהוא "יפוצץ את פרשת זדורוב" (עמ' 96). המשטרה טענה כי לא מדובר בטובות הנאה, אלא נהוג שכאשר מדובב יוצא להעיד מאפשרים לו לקנות דברים (עמ' 105). ומה אומר על כך בית המשפט? אי אפשר לסמוך על מהימנותו של העתונאי מאחר והוא לא התייחס לכך שיכול להיות שאלו שהעידו בפניו היו בעלי אינטרסים זרים (עמ' 103).
אנסח מחדש: טוענים השופטים כי לא יתכן שתחקיר יבוצע (בין השאר) באמצעות ראיונות עם אנשים בעלי אינטרסים (אני תוהה- האם יש אנשים ללא אינטרסים בכתבות תחקיר?), וברור שישנה קבלה מוחלטת של טענת המשטרה כי ארתור אינו מקבל טובות הנאה. - ציור במחלוקת: כשבועיים לפני הרצח נטען כי תלמידת התיכון ציירה דמות של אשה מדממת בשירותים. במהלך החקירה נחקרה הנערה וטענה כי לא מדובר בשירותים, אלא בדמות אישה מדממת בפינת החדר. הציור המקורי מעולם לא נמצא. הנערה ציירה סקיצה של הציור במשטרה, ובסקיצה אכן מדובר בפינת החדר. ומה אמרו על כך השופטים? הנערה הביאה לבית המשפט דוגמאות אחרות של ציורים, ולא נראה בהם כל רמז לאלימות (עמ' 411).
אנסח מחדש: איני יודעת אם הנערה קשורה לרצח או לא. צירוף המקרים הוא מעט מטריד, אבל אינו מחייב בהכרח. אבל אפילו זה לא עורר ולו ספק קל שבקלים.
- ושיא השיאים, ותסלחו לי- אבל זו שאלה שמופנית בעיקר לנשים: בנות יקרות, כשאתן נכנסות לשירותים ציבוריים, נניח שיש בהם 4 תאים- לאיזה תא תיכנסו? אני יודעת שזו שאלה קטנונית, אבל אני לעולם לא אכנס לתאים הקיצוניים- לא לראשון ולא לאחרון. מסקר קטן שעשיתי, כל מי ששאלתי ענתה את אותה התשובה.
ולמה אני שואלת? כי באחת החקירות (אחרי שחזר בו מהודאתו) אמר זדורוב "אף אחד לא נכנס לעשות את צרכיו בתא הראשון או ברביעי" (עמ' 311). את הטענה הזו דוחים השופטים בטיעון שאין שום הגיון בטענה הזו.
אנסח מחדש: אני לא מכירה אף אחת שנכנסת לתא הראשון או האחרון בשירותים. אין כאן הגיון. אין לי הסבר לוגי. זה פשוט לא קורה. למה? ככה.
לסיכום, וסליחה על החפירה הארוכה, איך יכול להיות שאין ולו בדל אחד של ספק? אין שופט אחד מתוך השלושה שאינו מהסס בכלל? שלא אומר "רגע…". אחד????
ואולי, אולי פשוט זה היה בלתי אפשרי אחרי כל מחול השדים הזה לא להרשיע את זדורוב. איך אפשר? איך תראה המשטרה, שיצאה לה בחגיגיות למסיבת עתונאים והודיעה שפענחה את הרצח (ולו כדי להסתיר את המבוכה על בריחתו של בני סלע)? איך תראה מערכת המשפט, שכלאה את האיש לארבע שנים?
ולמי שרוצה, הנה קישור להכרעת הדין המלאה (קובץ וורד, 3.5 מ"ב), אותה ניתן למצוא באתר בתי המשפט.
תגיות: בית משפט, משטרה, צדק, קונספציה, רומן זדורוב, רצח, תאיר ראדה
אכן, כתבת היטב, כמו שאת תמיד כותבת,
אולם – פופוליסטי ודמגוגי.
אני לא יודעת להגיד לך אם ההכרעה היתה נכונה או לא, כי אני לא ביליתי בקריאת 476 עמודי הכרעת הדין בימים האחרונים (!!), אבל, בואי נעשה הפוך –
נניח והוא היה מזוכה, האם לא היו בדיוק סימני שאלה הפוכים?
במקום 6 פסקאות בהן שאלות ו"אנסח מחדש" אותן כתבת על סימני שאלה בהכרעה הזו,
אני, או מישהו אחר, היינו יכולים לכתוב 25 פסקאות עם נתונים שממחישים למה הוא דווקא כן אשם.
יש כאן לא מעט סימני שאלה – אבל יש פי 4 סימני שאלה הפוכים שמצביעים על קשר שלו לרצח.
ודרך אגב, מאז ששוחחנו בנושא, שאלתי כל בחורה שאני מכירה. כולן אמרו לי שיכנסו לתא הראשון….
לא כל כך משנה כמה סימני שאלה שמצביעים (סימני שאלה מצביעים? אולי סימני קריאה. לא חשוב) לקשר של הנאשם לרצח. הנקודה – וזו הנקודה החשובה – שכדי להרשיע נאשם, צריך להוכיח מעל ספק סביר וכו'. מלבד בישראל, שבה הנאשם צריך להוכיח חפות מעל ומעבר. במקרה הזה, יש כמות בלתי סבירה של סימני שאלה.
בזמן האחרון אני מסכימה איתך יותר ויותר, מפחיד, לא?
🙂
כמו שכתב dawoun, אמור להיות "מעל לספק סביר". בכל אחת מהנקודות שהעלתי יש צל צלו של ספק.
בהכרעת הדין אין קמצוץ של ספק. על כל דבר שהפרקליטות העלתה, נאמר "הללויה" על ידי בית המשפט. זה צורם.
לכי תדעי, היו פשלות בעבר. הנתונים של 99% הם לא נתונים שאני המצאתי, הם גבוהים מכל מדינה מערבית ודמוקרטית אחרת.
זה לא העניין וכמובן שגם לי יש טענות לרוב כנגד המשטרה והפרקליטות. בדברייך הצגת תמונה מאוד חץ צדדית, כאילו לכאורה כלל לא היו עדויות תומכות בהרשעתו, וזו פשוטתמונה שגויה לדעתי. כמו שאמרתי קודם לא קראתי את הפס״ד ולכן אני לא יכולה להגיד מה דעתי בנוגע להרשעה עצמה.
רק רציתי לציין שטובת הציבור (וגם הפרט) היא שיזוכה אדם שיש ספק באשמתו, ולא שיורשע אדם שיש ספק בחפותו.
על בסיס רעיון זה ניסחו את "אדם הוא חף מפשע עד שהוכח כי הוא אשם".
כלומר – עדיף שפושעים יהלכו חופשי, מאשר שאדם יואשם בפשע שלא ביצע.
במדינה שלנו (כפי שרומזת הסטטיסטיקה) לאט לאט חרגנו מהמודל, והיום האצבע קלה על הדק ההרשעה. גם אם יש ספק.
ואת זה אומר אחד שמאמין שזדורוב אשם….
"ומה אומר על כך בית המשפט? אי אפשר לסמוך על מהימנותו של העתונאי מאחר והוא לא התייחס לכך שיכול להיות שאלו שהעידו בפניו היו בעלי אינטרסים זרים (עמ' 103)."
זה אחד הטיעונים האהובים עלי. בעיקר שאפשר לשלוף אותו לכל צד. מה עם המדובב, לו אין אינטרסים זרים? בוודאי שיש. אבל להגיד את זה פוגע בטיעון שהנאשם אשם. שששש!
שששש, לך תדע מי קורא את זה עכשיו 🙂
נדמה לי שבסיטואציות מסוימות כמה שזה נורא ואיום, אני מוכנה לספוג אחוז קטן של האשמות שווא.
השאלה היא איפה את שמה את הגבול? כמה אנשים חפים מפשע זה בסדר?
ובכלל- אם החפים מפשע בכלא, איפה נמצאים האשמים???
לא קראתי את פסק הדין הארוך והמלומד, פעמים רבות המשטרה ממהרת לצאת בהצהרות מנצחות לפני הזמן אך הפעם אני משוכנעת שהוא אשם !לאור החגיגה התקשורתית המשטרה והפרקליטות היו צריכים להיות זהירים ובטוחים יותר , יש לו עיניים רעות לזדורוב.
אבל חגיגה תקשורתית הייתה גם במשפט הנגבי, שלא ממש נגמר כמו שהפרקליטות רצתה, ואני לא מדברת על ברנס וכו'….
ולגבי העיניים- לא יודעת אם הוא צדיק, אבל די בטוחה שהוא לא אשם.
ובכן בר, אני לרוב מטיל ספק בעבודתם של גיפי המשטרה.
רק שכאן יש לי קירבה אישית למישהו שהיה מעורב בחקירה, וישר רצתי לחפש את מה שהבנתי ממנו עוד בסמוך לאירועים.
בדיון מאוד ארוך שמתחיל בעמוד 287, מוצגת תמונה ברורה ועשירה שמבהירה שלזאדורוב היה יותר מבדל מידע מקרי, בכל הנוגע לפרטים מוכמנים רבים מזירת הפשע.
הייתי יכול לחשוד שחלקם נרמזו לו, אבל מכלול העדויות, ואי העקיבות של דבריו בהקשרן, משכנע אותי שיש יותר משמץ היגיון בהרשעה.
אותי אישית לא משכנע שהוא ידע פרטים מוכמנים. לא בעיה לגרום לאדם להודות במשהו שהוא לא ביצע, ולגרום לו "לדעת" דברים.
מטרידה אותי הרבה יותר העובדה שהשופטים לא קיבלו שום טענה, ולו אחת, של הסניגוריה. זה הרגיש לי קצת משפט מבוים.
טוב, הגיע הזמן לבדוק האם נתוני אחוזי ההרשעה נכונים, אז בדקתי באתר הלשכה המרכזית לססטיסטיקה. המסמך שנמצא שם מביא נתונים אחרונים מ-2008, אבל המגמה ברורה:
http://www.cbs.gov.il/shnaton61/st11_04.pdf (זהירות, PDF).
98.7% הרשעות בפלילים, 99% כשמדובר בערבים ו-98.6% ביהודים. וזה לפני שנתיים, והאחוזים גדלים בכל שנה. משטרה מדהימה יש לנו, תופסת רק אשמים.
(ואם כבר, במסמך שכן מופיעים כמויות של שופטים, שוטרים, סוהרים ועורכי דין. יש יותר מ-1.5 עורכי דין *לכל שוטר*. WTF?)
אפשר לפתור את הבעייה בסגנון החתול שרדינגר – הוא גם אשם וגם לא אשם ולכן ישב בכלא כל שנה שנייה.
וברצינות: יש אי ודאות מטרידה בסיפור הזה, דומה לזו של הרשעת חמשת הערבים הישראלים ברצח דני כ"ץ והמקרה של עמוס ברנס שהורשע ברצח רחל הלר.
זכורני יום כיפור לפני חמש עשרה שנה שבו ראינו בבית (בסי.אן.אן) שבו היה שידור חי מגזר הדין של או.ג'יי. סימספון. הוא יצא זכאי למרות כל הראיות נגדו ובאופו אירוני, הורשע במשפט אזרחי מאוחר יותר וכיום הוא מרצה מאסר על שוד.
אין שיטת משפט מושלמת וטעויות יכולות לקרות. אני רק מקווה שאיש לא ניסה לסחוט מזדורוב הודאה ושהרוצח האמיתי לא מסתובב חופשי.
שנה טובה, חתימה טובה ומקווה שפעם יצא לנו להפגש
מודי
אני הרבה פחות אופטימית ממך (אבל נראה לי שזה תמיד היה ככה 🙂 ).
אני כבר לא ממש באיזור שלך, עברתי לאיזורים דרומיים יותר בירושלים…..
שנה טובה לך!
חתימה טובה.
ירושלים השלמה (לנצח נצחים ועדי עד) לא גדולה עד כדי כך; כך שאם יש רצון הדדי, יש תמיד אפשרות להפגש. אם פעם תגיעי לאיזור המרכיז בירושלים אז תני צלצול 050-2767678
מודי
רק אנפץ לך סטטיסטיקה..
אני תמיד מחפשת את התא הראשון או האחרון.
הם תמיד יותר נקיים…
ובעיניין ההרשאה,
האמת גם אני לא ממש בטוחה,
לא קראתי את הכל, אלא רק ממש שפורסם, בעיתוןנים ותחושת הבטן שלי.
גמר חתימה טובה!
(נכון שאת שומרת עלךייך??)
לא יפה לנפץ ככה סטטיסטיקה! ועוד בערב יום כיפור…. 🙂
אני שומרת על עצמי ביותר, והכל טפו טפו.
בקרוב הכרזה רשמית יותר.
את בעצם מאששת את הסטטיסטיקה, אם לטענתך התאים הקיצוניים תמיד יותר נקיים, הרי שרב המשתמשים נכנסים לתאים האמצעיים…
אי אפשר להפריך סטטיסטיקה ע"י הבאת מקרה יחיד.
אני איתך. אומנם לא היה לי זמן (או אפשרות) לקרוא את כל כל הכרעת הדין, אבל הספיקו לי הדברים שקראתי בעיתון על הנושא כדי להבין שמשהו פה מסריח.
אני חושבת שהראיות נסיבתיות (במקרה הטוב ביותר) ומשהו פה ממש לא נראה נכון.
אבל מערכת המשפט הישראלית משרתת את מי שהיא צריכה לשרת כנראה ….
זו אני, ברכה לי התגובה 🙂
את יכולה לעבוד בבתי המשפט. הנה עשית את רוב העבודה
לסנגוריה והם יכולים בעזרתך להגיש ערעור. עבודה יסודית
אין מה לדבר, כנראה שטעית בבחירת המקצוע. לקרוא את כל
476 העמודים , לא היה עולה בדעתי .העתונים היו עמוסים
בדיווח גם ככה. קצת מוזרה תגובת ההורים שלה-אך אין
שופטים אדם עד שלא מגיעים למקומו,ושלא יצא לנו להגיע…….
ומה שהכי מטריד אותי, שאם הם מרשיעים אדם שלא בטוח שהוא אשם – האשם האמיתי מסתובב חופשי ביננו!!!!!
אני איתך
לא בטוחה שהוא צדיק גדול, אבל בטוחה שלא הוכיחו שהוא ב-א-מ-ת האשם ודי סגורה על זה שאפשר לגרום לאדם "לדעת" דברים מוכמנים…
אין לי מושג לאיזה תא אני הולכת בד"כ, אבל אני בטוחה שאחשוב עליך בכל פעם שאכנס בזמן הקרוב לשירותים ציבורים 🙂
נו, אין ספק שעשית לי את היום עם האמירה הזו שלך :)….
עשבר ומגיבים יקרים,
הרשו לי להרגיע אתכם. אני עו"ד שעוסק, בין היתר, במשפט פלילי, כבר כמה שנים. בניגוד אליך, קראתי רק את שלושים העמודים הראשונים של הכרעת הדין והפסקתי כי ברור לי בלי שום ספק שהאיש עשה את זה. בואו ואסביר לכם למה. אחרי שזדורוב מתחיל להסתבך ולסתור את עצמו בחקירה בנוגע לסדר היום שלו באותו היום בצורה קריטית, הוא נלחץ ומספר לשוטרים שהוא כבר הכה פעם בצורה קשה את אחיו ושברוסיה הוא הכה אדם אחר והפך אותו לנכה. הוא מספר להם שעשה זאת בהתקף זעם שאחריו איבד את הזיכרון. זדורוב מבקש מהשוטרים שיזמינו לחקירה מהפנט שישלוף את הדברים מהזיכרון ויבדוק אם אכן רצח את תאיר ראדה. בתום החקירה, חוזר זדורוב לתאו ושם מחכה לו ארתור המדובב. זדורוב מתחיל לדבר עם המדובב ומספר לו בפרוטרוט על הרצח ובעיקר חולק עם ארתור את הטעויות שביצע במהלך הניסיון לטייח את הרצח, את המצוקות שהביאו אותו לרצוח, את החששות שלו מהיתפסות ואפילו מדגים לו איך הוא עשה את זה ומה הוא בדיוק חתך.זו ההודאה הראשונה שלו ברצח. הנה כמה משפטים לדוגמא :"אני עשיתי טעות. לא היו עדים. בזה אני בטוח. אני עשיתי טעות שלא ניקיתי דם בשירותי בנים. טיפות דם לא ניקיתי וזאת הטעות שלי. מה יהיה הלאה אני לא יודע.", "מדובב: אולי ראה אותך איזה מורה? אולי מישהו אחר?
ר.ז: לא חושב. אני חושב בגלל הדם בכל זאת. זה טפטף מהידיים שלי", "מ: ומה עם הסכין?
ר.ז: אני חושב שטפטף מהלהב", "מ: איך אתה יודע שאין דם ומעבדה לא עלתה על זה?
ר.ז: זה להב. לא להב הזה. ניתן להחליף אותם. את הלהב שטפתי וזרקתי. מ: ופלסטיק?
ר.ז דם היה רק על הלהב. אני הוצאתי", "מ: זאת אומרת, הייתי צודק? בתאוריה שלי?
ר.ז: רגע מ: אתה זוכר? אני הראתי לך כאן (לוקח קנקן ומראה שיסוף על קנקן)
ר.ז: אני יודע. יש כאן וריד (מצביע על החלק הימני של צווארו). כאן מספיק. דם פה נכנס ויוצא (מצביע על צוואר המדובב)". זדורוב מתחיל להסביר לארתור על העורקים בצוואר ועל העורק שמגיע ללב.
והשיחה ממשיכה:
""מ: חכה, ולא פחדת שתפגוש מישהו?
ר.ז פחדתי
מ: אתה עבדת? נכון?
ר.ז: נו.. מהכל נמאס לי, נזכרתי בהכל..
מ: איך יצא שדווקא הלכת אחריה. לפני זה היא גם הציקה לך?
ר.ז: לא.. היא עברה סתם (עושה תנועה על עצמו של שיסוף גרון).
…
מ: זאת אומרת היא עלתה למעלה? הסתובבה והלכה למעלה?
ר.ז: הסתובבה והתחילה רוסי, לך תזדיין, משהו כזה. וזה עיצבן אותי. אני התעצבנתי, שמתי אוזניות (מצביע על עצמו מתחת לחולצה) שלא יהיה כלום עליהן עליתי למעלה. היא נכנסה לשירותים, אני נכנסתי לשירותים, שני צעדים..
מ: לא הבנתי? חכה. נכנסת לשירותים? היא ראתה אותך? היא ראתה אותך?
ר.ז: אני לא נכנסתי לשירותים. היא בדיוק התקרבה לשירותים.
מ: יש שם תאים?
ר.ז: אני עשיתי שני צעדים אחריה
מ: היא לא קלטה אותך?
ר.ז: והיא רק עשתה (מדגים על עצמו את סיבוב ראש ימינה). אחרי זה שטפתי את הלהב, ניגבתי..
מ: איפה? באותו מקום? בשירותי בנות?
ר.ז: לא. ירדתי ולכן טיפות דם טפטפו שם מהסכין.
מ: גם שם נפלו? בשירותי נשים?
ר.ז: גברים או
מ: גברים"
"מ: א.. אתה אחרי זה ירדת מהר למטה?
ר.ז: כן. לא ראו אותי."
"מ: תראה. הכול יהיה בסדר. כמו שאתה שומר על הקו שלך הכול יהיה בסדר. תגיד לי. היא קיללה אותך, הסתכלה לכיוון שלך וקיללה?
ר.ז: רוסים מכוערים
מ: בעברית?
ר.ז: כן, כל האימהות רוסיות זונות
מ: אבל למה היא פתאום התחילה לקלל אותך ללא סיבה?
ר.ז: הם כולם מקללים. אם לא תיתן להם סיגריה אתה יכול לשמוע הרבה דברים על עצמך.
מ: מה היא ביקשה ממך סיגריה?
ר.ז: אני עישנתי
מ: נו?
ר.ז: אני עובד ומעשן. היא אומרת. תן סיגריה. אני לא רציתי לתת. לא בגלל שהיא קטנה דווקא, אלא לא רציתי לתת. אני עובד קשה, עשר שלוש עשרה שעות ביום כדי להרוויח כסף. בבית ספר הזה אני עבדתי משעה שמונה עד שעה שש. בשעה חמש, חמש וחצי הייתי מסיים. אני עובד כה קשה, תן סיגריה. אין לי סיגריה. אני אומר לא אתן לך. והיא, לך, לך, לך. אני השגתי (מדגים על עצמו שיסוף גרון)"
"מ: אז אתה טוען כי הכל עשית נקי. תראה, אם ימצאו מכנסיים ראיות כלשהן אז אתה גמור
ר.ז: אני יודע, אני יודע. זה שבשירותים דרכתי על הדם. כנראה אני דרכתי על הדם בשירותים".
"ר.ז: אתה יודע. כשמקללים כל הזמן את אחותך, את אמא, את האשה, אני לא יכולתי. האם היית מחזיק מעמד?
מ: מה? את האשה ואת אמא? קיללה את כולם?
ר.ז: כן, כולן זונות. נו ואצלי (מדגים על עצמו אצבע ליד רקה). לא החזקתי מעמד. לא החזקתי מעמד. אני נשבע שיותר לא אלך לעבוד לא לבית הספר ולא לגני ילדים. אני לא רוצה. הילדים האלה לא מחונכים.
מ: תגיד לי. את הטיפשונת הזאת. את הטיפשונת הזאת כשרצחת אותה, שלוש דקות היה מספיק שהיא תמות?
ר.ז: פחות. תבין. בן אדם בנוי בצורה שיש כאן וריד (ארטריה) (מדגים על צד שמאל בצווארו) וכאן וריד (אאורטה) (מדגים על צד ימין בצווארו).
מ: איך, איך?
ר.ז: ארטריה ואארוטה. לכאן דם מגיע (מדגים ומצביע על החלק הימני בצווארו) למוח. אחרי זה דם מהמוח יוצא ומגיע למטה ומתפזר על גוף כולו וחוזר ללב. הדרך הקצרה ביותר להרוג זה כאן (מצביע על חלק ימני בצווארו). לב עוד יותר מהר ודם בורח ובן אדם גוסס ומת מהר"
"ר.ז: אני רק עשיתי טעות אחת, שלא ניגבתי טיפות דם בשירותי בנים, טעות שלי (לוחש לאוזנו).
מ: שם, כן?
ר.ז: אם הם יקחו..
מ: אצלך היה דם כאן (מצביע על כפות ידיים של עצמו), אמרת על אצבעות
ר.ז: מספר טיפות קטנות
מ: באותו מקום? או שירדת?
הנאשם מצביע עם אצבע למטה
מ: ירדת ישר עם הדם ועם סכין? וישר שטפת?
ר.ז: והטיפה הזאת נפלה מהסכין על הרצפה
מ: טפטפה, בשירותי בנים?
ר.ז: זה ראיתי אחר כך. אחר כך הבחנתי בדם
מ: הבחנת בדם? הדם הזה היה בשירותי בנים? הרבה דם?
ר.ז: רק שלוש, ארבע טיפות סך הכל
מ: טיפש, טיפש גמור
ר.ז: אחרי זה שהבחנתי
מ: אתה מפגר
ר.ז: אני מפחד בגלל זה
מ: תתפלל לאלוהים שלא ימצאו מכנסיים, תתפלל לאלוהים
ר.ז: (לוחש בשקט- לא ברור) הם לא ימצאו כלום
מ: אתה חמור שזרקת לפח זבל
ר.ז: מכנס. לא ימצאו אותו, מפני שזרקתי לשקית ואחר כך שוב לשקית
מ: תראה, תחזיק מעמד. מה אגיד לך"
"מ. איפה אתה למדת להרוג ככה?
ר.ז. אני באינטרנט קראתי ספר. מבוא ללחימה עם סכין בק.ג.ב. הם עשו ככה (מדגים את שיסוף הגרון על עצמו)"
""ר.ז. (לוחש בשקט לאוזן) הייתי בטוח שלא ימצאו אותה באותו יום במאה אחוז. אני חשבתי שלא ימצאו אותה כל כך מהר. חשבתי שימצאו אותה רק למחרת. האמת, אם הייתי יודע מי היא, אז לא הייתי עושה את זה (לוחש באוזן). היא בת של חבר של בחור אצלו אני עושה עבודות שיפוץ, ראובן.
מ. ראובן?
ר.ז. זאת בת של חבר שלו
מ. לא ידעת? ואתה הסתכלת בת של מי זאת תהיה!
ר.ז. לא. אני בכלל לא הסתכלתי (מדגים על עצמו תנועת שיסוף גרון)
מ. אז אתה לא ראית מי היא?
ר.ז. (לוחש באוזן) לכן, זה ששיחקתי אותה לא שפוי, הם לא יקנו את זה.
מ. מה?
ר.ז. זה ששיחקתי אותה לא שפוי, הם לא יקנו את זה. אני שם, את כל הראיות ניקיתי (בלחש)
ר.ז. להוכיח. אי אפשר להוכיח כלום, אני מנסה".
במהלך כל חילופי הדברים הללו, זדורוב חושש מהאזנות ולכן הוא לוחש. בסוף חילופי הדברים, זדורוב מרים את הקול ובניגוד מוחלט לדברים שאמר לארתור עד לאותה נקודה הוא אומר את המשפט הבא בשביל שהמאזינים ישמעו: "(בקול רם) – אני מקווה שבית משפט יקבע את חפותי ושימצאו את הרוצח האמיתי!"
ההודאה הזו, בפני מי שזדורוב חשב שהוא שותפו לתא היא אותנטית ביותר ואי אפשר להסביר אותה בשום דרך שאינה מתיישבת עם אשמתו של זדורוב. הסנגוריה טענה שההודאה היא פרי לחץ שהופעל אך ברור שגם אם הופעל עליו לחץ, לא הייתה לזדורוב שום סיבה להעליל על עצמו בפני מי שלא חשב שהוא איש משטרה. כמו כן, זדורוב מודה בפני השותף תוך כדי שהוא חולק עמו את כוונתו להמשיך ולנסות להתחמק מהאשמה ואף מרים את קולו כדי שהחוקרים שלדעתו האזינו לו ישמעו שהוא עדיין טוען שהוא חף מפשע. כלומר, בשלב הזה רוחו של זדורוב כלל לא נשברה והוא לא היה מוכן להודות בפני שוטרים על הרצח. כל השיחה על הרצח באה תוך כדי כך שזדורוב חולק את רגשותיו לגבי הטעויות שביצע, השיטה שבה ביצע את הרצח וטייח את הראיות, הסיבה לרצח ועוד ועוד מחשבות שלו על הרצח.
איזו דרך אחרת יש להסביר את השיחה הזו? האיש עשה את זה וזה ברור!
חוץ מהראיה החזקה הזו: יש גם הרבה מאוד פרטים מוכמנים שזדורוב הודה בהם, במהלך ההודאה בפני המשטרה (שבאה כבר אחר כך) וגם במהלך השיחה עם ארתור (והשחזור הקטן שהוא עשה איתו) והשחזור המשטרתי. חוץ מזה, יש את טביעת הנעליים ועוד שלל ראיות נסיבתיות, ואת השקרים של זדורוב בחקירה ובמשפט ואת זה שהוא לא הצליח להסביר למה הוא הודה בפני המדובב.
לגבי כל הדברים הללו לא קראתי את הכרעת הדין. ההודאה בפני מדובב מספיקה לי.
עשבר, לגבי הטענות שלך – הן פשוט מאוד איזוטריות גם אם נניח שהן נכונות.
א. בניגוד לטענותייך – הבנתי שכן מצאו כמה פגמים בעבודת המשטרה.
ב. לא קיבלו אף טענת סנגוריה – לא יודע אם זה נכון, אבל: אז מה! סנגורים (כמוני) מעלים המון פעמים טענות קלושות – מה לעשות,ברוב המוחלט של התיקים הפליליים הנאשם אכן אשם ולרוב, כמו במקרה הזה, זה גם די קל להוכחה.
ג.שערות בשירותים – וואו! יש שערות בשירותי בנות – חייבים לחקור מיד – יש פה פוטנציאל מזכה.חלק גדול מעבודת הסנגוריה היא לטעון שכיווני חקירה לא מוצו. טוענים את זה על כל שטות וגם אם הטענה נכונה לפעמים, זה לא אומר שאי-אפשר להרשיע. בוחנים את הראיות שכן נמצאות בתיק ורואים אם הן לא משאירות מקום לספק. בשירותים יש הרבה בנות ויש הרבה שיער של בנות.
ד. שלוש השיערות ביד שהן לא שלה. תאיר הלכה לשרותים במהלך הברזה משיעור שבה ישבה עם בנות אחרות. יש מיליון ואחד הסברים לכך שהיו לה שיערות של אדם אחר בכף היד – אולי סירקה חברה או ליטפה לה את השיער תוך כדי שיחה. האם השיערות יוצרות ספק סביר? האם הן מורידות ממשקל ההודאה האותנטית של זדורוב?
ה. הפסקות בהקלטות – קודם כל, טענת הפרקליטות שהאשימה את מומחה ההגנה התקבלה (כך את אומרת). חוץ מזה, מדובר בטענה בעלמא: האם זדורוב טען שהעדר התיעוד הביא לעיוות תמונת המציאות? אם כן, באיזה אופן? לא מספיק לטעון שהיו הפסקות אלא גם להראות שזה חשוב להבנת המציאות בתיק.
ו. בדיקה בעירום – סבבה, אז נכון היה לתעד. לא הבנתי ממה שכתבת שיש בכלל קשר בין זה לבין תמונת הראיות.
ז. אין ראיות DNA – יש לי חדשות בשבילך! לרוב אין ראיות DNA! פה זה לא CSI. ראיות DNA קשה למצוא. במיוחד כשהנאשם מנקה את עצמו טוב טוב אחרי ביצוע הרצח. מזכיר לך שמדובר במשטרת קצרין ובמז"פ של מחוז צפון! יחידות משטרה לא מן המעולות. מה שכן יש אלו טביעות נעל – ראיה מצוינת!. יש הרבה מאוד הרשעות בלי ראיות DNA בישראל ובעולם. במשפט פלילי בוחנים את הראיות שיש ולא את הראיות שאין. בוחנים אותן ורואים אם יש ספק סביר.
ח. התחקיר של ידיעות ואמינותו של המדובב של זדורוב: אני לא מכיר את הנושא לחלוטין אבל גם לא הבנתי מה הטענה. האם יש מחלוקת סביב אמינות המדובב? גם אם כן, זה כנראה לא משנה. השיחות מצולמות ומוקלטות! הדברים של זדורוב שציטטתי באריכות – נאמרו והוא לא הצליח להסביר אותם. גם אם המדובב שקרן (ואני מזכיר שהמדובבים הם בדר כלל עבריינים בעצמם), זה פשוט לא חשוב כי הכול מוקלט.
ט.הציור והתאים בשירותים – נו באמת. לא הבנתי ולא נראה לי רלוונטי.
בקיצור, אין דרך להסביר את ההודאה של זדורוב בפני המדובב, וזדורוב גם לא הצליח להסביר אותה (כך אני מניח – לא קראתי). לכן – הוא אשם!
שלום לעורך הדין,
אתחיל עם האמירה החד משמעית והאחרונה שלך "אין דרך להסביר את ההודאה של זדורוב בפני המדובב[..] לכן- הוא אשם!"
העובדה שמישהו מודה במשהו בתא מעצר לא בהכרח גורמת לו להיות אשם.
יש מצב שגם אני, אם הייתי נקלעת לתא מעצר (ולא רואה את כל שלל סדרות המשטרה) הייתי ממהרת להתרברב במשהו ש(לא)עשיתי, ולו כדי להעצים את כוחי מול עבריינים אחרים.
שנית, הטענה שלי הייתה שמכלול הסיבות, ולא כל אחת מהן בנפרד, צריכה לצור ולו מעט ספק אצל השופטים. אבל לא היה ולו קמצוץ של הבעת ספק. מבחינתי, אמונה מוחלטת בכל דבר שהוא שווה לטיפשות מוחלטת.
שלישית, הטענה המתנשאת למדי לפיה מדובר במשטרת קצרין ובמז"פ של מחוז צפון פשוט לא נכונה. למיטב זכרוני חלק לא מבוטל מבדיקות הDNA נשלחו לירושלים, וחלקן אף לחו"ל.
הדבר היחיד שאכן שכנע אותי בטיעונים שלך הוא שפסק הדין נועד לשכנע את המשוכנעים, ואת זה הוא עשה טוב למדי.
אכן העלית טענות מעניינות, אך המסקנה מכולן היא שיש חשד סביר כלפי זדורוב. כלומר – הוא בהחלט חשוד עיקרי.
אבל מכאן ועד הרשעה ללא ספק – יש מרחק גדול. ובהיותך עו"ד, אנא שים לב לתגובתי הקודמת.
אולי טעיתי בניסוח המדוייק (אחת הסיבות שאיני עורך דין), אך מה שאמרתי הוא אחד מעמודי התווך של דמוקרטיה מודרנית לפי מיטב הבנתי ושיפוטי.
עשבר,
ההודאה של זדורוב לא באה כי הוא התרברב. היא באה מיד אחרי שהוא הרגיש שהוא הסתבך בחקירה וזה בדיוק מה שהוא סיפר למדובב (בחקירה הקודמת להודאה בפני המדובב זדורוב כבר אמר לשוטרים שאולי הוא ביצע את הרצח אבל שכח). ההודאה שלו לא הייתה מתרברבת בכלל אלא הוא כל הזמן דיבר על הטעויות שלו. כמו כן, אחרי ההודאה שלו הוא גם הודה בחקירה – גם בפני השוטרים הוא התרברב?
הכי חשוב, זדורוב, למיטב ידיעתי, לא טען בכלל שהוא התרברב וגם סנגורו לא טען את זה! אז מדובר בטענה שיכולה להיות אמיתית במקרים מסוימים, אבל במקרה הזה היא לא רלוונטית…
אין הסבר להודאה האותנטית שלו. כמו כן, בית המשפט קבע גם שיש לפחות שבעה פרטים מוכמנים שהוא מסר בחקירה, שטביעות הנעליים היחודיות שלו נמצאו על מכנסי המנוחה, שהוא שיקר בחקירה ובבית המשט, שהוא זרק את הבגדים שלו ביום הרצח, שהוא אמר לאשתו שהילדה "נפלה" באסלה לפני שמישהו ידע שהרצח ארע בשרותים (אם אני לא טועה). ועוד.
מכלול הטענות שאת מעלה לא מפחיתות את המשקל של הראיות הללו. אם יש לך דרך להראות שהראיות שאני מדבר עליהן אינן חזקות כפי שאנו חושבים – בבקשה. אבל לטענות שאת העלת לרוב אין משקל (והראתי לך למה) וחלקן הן שאלות של "איך זה ש…" (איך זה שאין ראיות DNA, איך זה שיש לה שערות ביד שאינן שלה), שלא בהכרח אומרות משהו על הרצח (לפעמים אין ראיות DNA, למרות שיש במקרה זה ממצאים פורנזיים בדמות טביעת נעל, במיוחד שהנאשם מנקה עצמו, והשערות יכלו להיות שם ממיליון סיבות שונות).
לגבי הבדיקות, הן אמנם נשלחו לירושלים, אבל נאספו על ידי המשטרה בצפון. אני מתנצל אם התנשאתי, אבל זו האמת – המשטרה בפריפריה היא שכונתית – זו האמת למרות שהיא לא פוליטיקלי קורקט.
אמונה מוחלטת במשהו היא טפשות מוחלטת? אני חושב שאם יש מספיק ראיות, אפשר להאמין בו באופן מוחלט, או לפחות מעל לכל ספק סביר: חוק הכבידה, העובדה שילדים באים לעולם כתוצאה מיחסי מין ועוד ועוד. הטלת ספק רק לצורך הספק היא בעיני דבר לא חכם.
נסיך, אני מסכים שעדיף לזכות מאה חפים מפשע מאשר להרשיע חף מפשע אחד. אני לא חושב שמערכת המשפט שלנו מרשיעה חפים מפשע כתופעה, כפי שאתה טוען. הנתון הזה של 99.9 אחוזי הרשעה הוא נתון שמשתמשים בו הרה, אבל מי שמבין קצת במשפט פלילי, יודע שהנתון הזה לא אומר את מה שחושבים שהוא אומר (אין לי כוח לכתוב על זה עכשיו). חוץ מזה, אין לי ספק שזדורוב עשה את זה
אז בוא נסכים שאנחנו לא מסכימים 🙂
היום, יום חמישי 28.10.10 בשעה תשע וחצי בערב ישודר משדר מיוחד על פרשת זדורוב.
הערב יתברר לכל מי שעיניו בראשו כיצד הכווינו החוקרים את זדורוב בשחזור.
כיצד זייף מומחה המשטרה את עקבות הנעליים של זדורוב על המכנסיים של המנוחה.
הערב יתברר לכל הספקנים כיצד המשטרה והפרקליטות תפרו תיק לאדם חף מפשע, בעוד שיש להם טביעות אצבעות ודנ"א להשוות עם חשודים ידועים בשמותיהם שעשרות ראיות נסיבתיות מצביעות עליהם.
את בחורה מטומטמת ואל תתיימרי להיות שופטת כי את לא!
הניתוח שלך את הקטעים מנכרעת הדין, הוא מדהים.
מדהימה לא פחות היא חוות הדעת של המומחה הבינלאומי שקבע שהסימנים על מכנסיה של תאיר לא היו עקבות נעליים בכלל.
ואני שואל את עצמי "למי היה את האינטרס לתפור את זדורוב"?
האם מדובר במשטרה אימפוטנטית שלא יודעת לחקור ומגובה ע"י בית משפט נכלולי או שמדובר בחיפוי על הרוצחים האמיתיים?
ברוך הבא שאול
אני מניחה שהאינטרס התחיל במשטרה שהייתה לחוצה על ידי הציבור, להזכירך- היו אלה הימים של בריחת בני סלע, והמשטרה נחשפה במלוא מערומיה.
אחר כך זו כבר המערכת כולה. אי אפשר לעשות מסיבות עיתונאים ולהכריז על אשמים בלי למצוא אשמים,לא?
לא חושבת שזה חיפוי מודע על רוצח קונקרטי. כן חושבת שיש כאן כסת"ח מערכתי.
רומן זדורוב הואשם ללא ספק סביר…
הוא הודה ושחזר את ביצוע הפשע .
תוך כדי השחזור מסר פרטים שאפילו למשטרה לא היו ידועים…
השאלה היא מאיין הוא ידע אותם….