קחו שכונה. תכניסו אליה את כל החלשים בחברה- את החד הוריות, את האסירים המשתקמים, את הנכים וסתם עניים.
תוסיפו לתמהיל עובדות סוציאליות שחוקות ומותשות. חלקן מתעבות את האוכלוסיה שהן מטפלות בהן.
אחת מהן, שכבר לא מסוגלת להסתיר את התעוב שהיא חשה, מאיימת על אחת ממטופלותיה, אם חד הורית (ונרקומנית לשעבר) שיש פדופיל בשכונה, ושהבת שלה סביר להניח תפול קורבן למעשיו.
וכשיום אחד נעלמת ילדה בת עשר, איימי, התמהיל מתפרץ.
זו לא רק הדאגה לשלומה של איימי, אלא התחושה הזו, שאם זו לא הייתה איימי זה היה מישהו אחר, שהשכונה הזו, שבעבר פיאר את הכניסה אליה שלט גדול "שכונת באסינדייל", ועם השנים וההזנחה נשאר מהשלט רק השם, שכל כך תאם את המציאות העלובה, "שכונת אסיד". זו התחושה, בקיצור, שהשכונה היא פח הזבל של העיר.
מה קורה כששמועה אחת מעוררת תבערה כל כך גדולה, באיזור עם נפיצות כל כך גדולה?
המשטרה מפחדת להיכנס. מעדיפים לתת לאוכלוסיה 'להוציא קיטור'. כמו באירועים מוכרים אחרים, וקרובים יותר, לתת לקבוצה אלימה להוציא קיטור לא בהכרח גורם לשקט, ואנשים נפגעים.
לא הכרתי את ספריה של מינט וולטרס קודם לכן. הספר קולח, מעניין, מכעיס לעתים.
לסיכום, ספור על שכונה אחת, רחוקה מכאן, אבל תחושת הפחד והחוסר אונים כשהמשטרה לא עושה את עבודתה, בהחלט מוכרת.
(בגלל הקירבה. בגלל ההזנחה. בגלל הכעס).
את הפרק הראשון אפשר לקרוא כאן.
שכונת האסיד/מינט וולטרס
Acid Row/ Minette Walters
מאנגלית: בעז וייס
הוצאת מעריב מעריב, 2006
379 ע"מ
תגיות: אלימות, בועז וייס, לונדון, מינט וולטרס, מעריב, משטרה, שכונת האסיד
את הסרט מאוד אהבתי, למרות היותו קשה
אולי גם אהנה מהספר
תודה ושבת שלום
הספר לא באמת קשור לסרט, הוא רק הזכיר לי את האווירה.
את הסרט לא ראיתי, לא נראה לי שאראה אותו.
ההאדרה שעושים שם לאלימות קשה לי.
אכן מעורר מחשות לגבי הזהות בין מקומות נחשלים בכל העולם.
נראה לי שאוהב את הספר
תודה
בשמחה, מעניין יהיה לשמוע את התרשמותך.
ביקורת שמפתה לקרוא את הספר. הםופרת מפורסמת ומוערכת. בין ספריה הספר "הפסלת".מומלץ מאוד לאוהבי מתח.
את הספר "הפסלת" קראתי לפני שנים, ושמה של הסופרת איכשהו נשכח ממני.
אבל הפעם לא אשכח. עוד ספר שלה מחכה לי ליד המיטה…
נשמע מעניין.
גם אני לא מכירה את המחברת, אבל מוסיפה לרשימה.
כבר אין לי מושג אם אי פעם אספיק לקרוא את כל מה שאני רוצה 🙂
ספרי לי על זה…
יש לי מדף שרק הולך וצובר ספרים.
אני חושבת שבפנסיה אני אספיק. אני מקווה.
הי עשבר,
מזדהה עם מה שכתבת לגבי המשטרה.
את עג'מי ראיתי, סרט כמובן לא פשוט, ספר,
יקרא על ידי במועד מאוחר יותר.
תודה על המלצתך
שיהיה חג שמח…(:
לא ראיתי את הסרט עדיין (ואני לא בטוחה שאראה אותו).
הספר עצמו נראה לי הרבה יותר מסקרן, בעיקר כי כל קורא יכול למצוא
בו מה שירצה.
חג שמח גם לך!
המלצה בהחלט מעוררת סקרנות לגבי הספר. הנושא נראה לי מעניין ביותר. תודה.
בשמחה רבה 🙂