פעם, לפני עידן האינטרנט, בימים הרחוקים ההם בהם ילדים עוד היו משחקים בחוץ, היה דבר כזה, "חבר לעט".
אני זוכרת את הימים שבהם הייתי יושבת עם "מעריב לנוער", מקיפה בעיגול מודעות שמצאו חן בעיניי, עונה לילדים שכתבו אלי. היו תקופות שכל יום חיכה לי בתיבה מכתב אחד לפחות ממישהו. בעיקר ממישהי. הילדה שהתכתבתי לאורך זמן ארוך במיוחד הייתה מישהי בשם הילה. מערד נדמה לי.
אלו היו ימים אחרים. היינו מדביקות מדבקות טיפשיות על המעטפות, שולחות 'זהבים' (עטיפות של שוקולד/קרמבו מוזהבות). אלו היו ימים שאינם עוד, ויש רגעים שאני מתגעגעת לריח ה'זהבים' ולמגע הנייר.
זו אחת הסיבות שבגללן התענגתי כל כך על ספרה של יונה דורון, תחנות בזמן.
הפוסט הזה ישב כמה וכמה ימים בתיבה, מחכה לפרסום. התלבטתי האם לפרסם אותו או לא, בסופו של דבר החלטתי שכן. ההתלבטות שלי נבעה בעיקר מהעובדה שיש לי הכרות מוקדמת עם המחברת. יש קושי רב לסקר ספר של מישהו שאת מכירה, ואני יודעת עד כמה הלב חרד מביקורת, עד כמה לא נעים זה יכול להיות.
אבל במקרה הזה, אין צורך להתחנף.
הספר מתאר למעשה את חייה של המחברת, שמתארת את חייה בעיר רחובות הצעירה.
נכון שהיא (קצת) יותר מבוגרת ממני, אבל הריח הוא אותו הריח, ריח המשחקים בחצר, האנשים המוזרים האלה שאוכלים גויאבות 8-O. וראו זה פלא, גם היא התכתבה עם ילדים. גם היא התרגשה בכיתה א'. מתברר שיש חוויות שלא ממש משתנות למרות הבדלי הדורות 😀 .
נקודת החולשה העיקרית של הספר היא העובדה שהספר לטעמי לא עבר עריכה קפדנית מספיק. יונה סיפרה בעבר שהספורים נאספו במהלך שנים, ונראה לי שאם הייתה עריכה קצת יותר מהוקצעת, חזרות מסויימות היו נמנעות.
אבל אין ספק שזה ספר שמיועד לאוהבי ריח של פעם, לאלו שרוצים לזמן מה לחזור למה שהיה בימים ההם.
ליונה יש בלוג, בו היא מפרסמת ספורים.
הפעם אין ברבורים. יש גבול למה שאני יכולה לעשות עם ספרים של חברים. אבל הספר מומלץ! עובדה, גם ידידי עופר המליץ עליו.
תחנות בזמן/ יונה דורון
אופיר הוצאה לאור, 2008
241 ע"מ
תגיות: אופיר, התכתבות, יונה דורון, נוסטלגיה, ספורים קצרים, תחנות בזמן
תודה בר סקירה יפה לספר נהדר. בהחלט אשמח לקרוא.
אם את רוצה, אני יכולה לשלוח לך את זה (בהשאלה בלבד, אני רוצה אותו בחזרה!)
בר, תודה רבה רבה על הסקירה היפה 🙂 בקשר לעריכה את צודקת, רבים העירו על כך. היתה התלבטות והעורכת שנעזרתי בה המליצה להשאיר את הדברים כמות שהם כדי שיהיה ברור הקשר בין הסיפורים והקשר של כולם אלי. לא בטוח שזה היה שיקול נכון 🙁
שמחתי לקרוא שעל אף הבדלי הגיל בינינו הספר נגע בך 🙂
יונה,
נכון שאפשר היה לשפר העריכה, אבל זה לא פוגם באיכות הסיפורים, חשוב שתזכרי את זה! 🙂
כתבנו שנינו את אותם הדברים, כמעט באותן המילים 🙂
היה כיף להיזכר, יקרה
ושמח שגם את אהבת.
בוקר נפלא
♥
לפעמים אנחנו אפילו מסכימים על דברים, היית מאמין?
🙂
סופ"ש מקסים
אחת מחוויות הילדותשלי היתה "PENPAL" חברים לעת.
בבית הספר הביאו לנו שמות וכתובות של ילדים מהארץ ומחו"ל
כמה מרגש היה כל פעם לפתוח מכתב שהגיע בדואר לעיתים על בולים של ארצות שבקושי הכרנו.
מכניסה לרשימה ההולכת ומתארכת שלי
תודה
תמיד נחמד לגלות עוד מישהו ש'חטא' בהתכתבות 🙂
אני התכתבתי די הרבה שנים עם דונלד ממדינת מיין שבארה"ב. בכל חג הוא שלח לי מתנות קטנות והיה לי אלבום של תמונותיו ותמנות בני משפחתו שהתאסף במשך הזמן. גם אני שלחתי לו מתנות קטנות וסמליות כמו חפצים קטנים מעץ זית וכד'. הייתי מחכה למכתבים גם כדי להעשיר את אוסף הבולים שלי. בכל שבת בבוקר אבי היה יושב אתי ויחד היינו מכניסים לקערית מים את חלקי המעטפה עם הבולים, מחכים שיפרדו ואחר כך מניחים לייבוש. מישהו עוד עושה דברים כאלה היום ?…
אני חוששת שלאנשים היום אין סבלנות לדברים האלה.
אני מתלהבת מהאתר שלך