ג`ונס חי לו בעולם אוטופי. כל האנשים שהוא מכיר מאושרים בחלקם, אף אחד לא רב או מתווכח. כל בני המשפחה יושבים וממש מדברים אחד עם השני: מספרים את החוויות שלהם מהיום, משתפים ברגשות ובחלומות שחלמו.
אבל אם כל כך טוב, למה לג`ונס כל כך רע?
הספר מיועד בעיקר לבני נוער, וגם לאנשים כמותי שלא ממש מתחברים לספרות עתידנית. הוא לא מדע בדיוני, אלא מדבר על עולם דמיוני לכאורה, אבל אם חושבים על זה- לא ממש….
הדבר היחיד שבעייתי מבחינתי בספר הוא הסוף הפתוח שלו, שנובע מן הסתם מהיותו חלק מטרילוגיה (ואם תרצו לקרוא על הספר הבא בטרילוגיה- מהרו לפוסט הבא).
לויס לאורי נולדה בשנת 1937 בהוואי. היא מתארת עצמה כילדה מופנת ומתבודדת שברחה רבות לקריאה. את ספריה היא החלה לכתוב רק כשהייתה כבר אם לארבעה ילדים.
היא סיפרה שהחלה `לגלגל` הרעיון לספר בעקבות ויכוח ששמעה בין שני גרמנים, בשאלה האם אכן צריך לחזור ולספר שוב ושוב על השואה, או שהגיע הזמן להתמקד בהווה ולא בעבר.
על אף היותו הוא שנוי במחלוקת בארה"ב (במדינות רבות הוא חלק מהספרות המומלצת בבתי ספר, בחלק מהמדינות נאסר להחזיק אותו בספריות בית הספר), הוא זכה בפרס (Newbery Medal) לספרי ילדים ונמכר בלמעלה מ5.3 מליון עותקים.
יש לסופרת אתר חביב למדי, ואם תכנסו לאתר "כנפיים" ותקלידו את שם הספר, תוכלו לקרוא את הפרק הראשון (לצערי לא ניתן לתת לינק ישיר).
גם נורית התרשמה מהספר.
המעניק/לויס לאורי
תרגום מאנגלית: דפנה לוי- ינוביץ
הוצאת כתר, 1998
151 ע"מ
תגיות: דפנה לוי ינוביץ, המעניק, טרילוגיה, כתר, לויס לאורי, עתידנות
לא רק התרשמתי. אהבתי מאד
השאיר עלי המון רושם (ומחשבות)
חשבתי
שמחשבות זה אסור 🙂
אותו כנ"ל כמו לגבי השני…
מקובל לגמרי 🙂
למה הוא שנוי במחלוקת?
תודה שמעתי על הספר יש לי כוונה לקרוא אותו
הממממ
הסיבה העיקרית נובעת מהשאלה האם הספר לא מורכב מדי לבני נוער/ילדים. אני מניחה שזה קשור ישירות לתהיה האם ילדים/בני נוער מסוגלים לקרוא דברים מתוחכמים או לא.
עוד אחד לא מוכר, כמובן
תודה על החשיפה. אזכור. לא יודע אם אקרא, אבל אולי..
תודה יקרה♥
בשמחה רבה
ואני מבינה שהפוסט הבא באמת עורר את סקרנותך יותר….:)