 |
בשנת 2002 פורסם הספר "טוב במיטה", ונכנס אצלי לפנתיאון הספרים האהובים. כי מה יותר טוב משמנה שנונה שאינה מסתירה את אומללותה כדי לשפר את אומללותה של שמנה אחרת?
בתחילת "טוב במיטה" היינו, קני ואני, שתי רווקות מזדקנות, שמנות, ללא בעל (כאן אמורה להגיע האנחה הפולנית). בסוף "טוב במיטה" קני מצאה עצמה עם ילדה (העונה לשם ג`וי), עם רופא מסוקס ורגיש (העונה לשם פיטר) שאוהב אותה "just the way you are", ועם התמוטטות עצבים ברמה פעילה זו או אחרת, ואני מצאתי עצמי במיטה עם הררי קלינקס משומשים.
עברו שנים. גם אני כבר התחתנתי עם גבר מסוקס ורגיש (שלא עונה לשם פיטר) שאוהב אותי ברמות מטורפות, גם אני עוברת התמוטטויות עצבים כאלו ואחרות. ואז הגיע "ישנן בנות".
כמו שלא תרצו לפגוש שוב את האקס המיתולוגי שלכם, כך חששתי לקרוא את "ישנן בנות", ספר ההמשך. אבל הסקרנות אכלה אותי.
מתברר שיש המשך ל"והם חיו באושר ועושר". יש חיים אחרי. קני עדיין נשואה לפיטר, חיה איתו ועם בתם ג`וי, שהופכת מהר מאוד לבת – עשרה עקשנית, שנונה וחכמה (קצת כמו קני, דבר שמשגע את אמה) בפרבר בפילדלפיה. כמו כל אמא יהודיה כשרה, היא מתעסקת בהכנת לביבות בבית הכנסת, בתכנון מסיבת בת המצווה של ג`וי, בנסיון למצוא פונדקאית כדי להביא לעולם ילד לפיטר, ובעיקר- בנסיון להסתיר מג`וי את הספר שכתבה 12 שנה קודם לכן (ממש לאחר שהספר הקודם הסתיים) ובוגוללה את כל ספור חייה החושני (פחות או יותר).
אין כאן איזו עלילה קורעת. יש כאן, כמו ב"טוב במיטה" התמודדות לא פשוטה עם כמה נושאים לא פשוטים. עניין הגודל עדיין קיים ברמות שונות ומשונות (ג`וי שונאת את הציצים הגדולים של אמא שלה לדוגמא), יחד עם משפחות מורכבות וגירושים, וסודות מהעבר, ויחסי אמהות – בנות ו…. החיים בעצם.
פעם המדד שלי לספר טוב היה אם אני בוכה בו. בספר הזה בכיתי. אמנם פחות מב"טוב במיטה", אבל עדיין מצאתי עצמי בסוף הספר במיטה עם קלינקס משומשים. הפעם לא עם הרים. גבעה אחת או שתיים.
לסיכום, אם את "טוב במיטה" הייתי מסווגת כספר שגם גברים שמנים יוכלו להזדהות עמו, ולו במעט, הרי ש"ישנן נשים" הוא ספר נשים קלאסי. לא הרבה מעבר.
והערה אחת לסיום: לאורך כל העלילה נטען כי קני הוציאה ספר העונה לשם "ילדות גדולות לא בוכות".מאחר ויצא ספר כזה (בהוצאת ידיעות אחרונות), מאת סופרת שלפי בדיקה לא מעמיקה שעשיתי אכן קיימת, אולי כדאי היה לחשוב על שם אחר לספר?
תוספת מאוחרת: בעקבות הפרסום פנתה אלי דורית בריל-פולק, וכך כתבה: אני מתרגמת הספר. זהו הספר השני של ויינר שתרגמתי. אני חייבת לציין שזהואחד הספרים היותר חביבים שתרגמתי בזמן האחרון.אני אוהבת את ההומור שלה ואתה"נקודה היהודית" שבספריה. בעניין תהייתך על השם "ילדות גדולות לא בוכות",עורכת הספר העירה את תשומת ליבי לכך שקיים ספר בשם זה, אבל החלטנו שחבללשנות שם קליט כל כך רק בגלל שתורגם לעברית ספר בשם זה. קורה שקיימיםספרים הנושאים את אותו שם, זה לא נורא.
בברכה, דורית בריל-פולק
ישנן בנות/ג`ניפר ויינר
מאנגלית: דורית בריל- פולק
הוצאת מודן, 2009
378 ע"מ
תגיות: אמהות, ג`ניפר ויינר, דורית בריל-פולק, דימוי עצמי, השמנה, ישנן בנות, מודן
תודה,
על הספר הראשון קראתי מחמאות מקיר לקיר ואולי אני אקרא אותו ואז אראה.
פחות מוצלח אבל עדיין
שווה קריאה לטעמי.
שבוע טוב שיהיה לך סיווי!
תודה על הספר
קורא אותו איזי איזי על פי פרקי הזמן הפנויים לי
אאחל לך בוקר מדהים יותר יפה מכל בוקר
המשך יום מדהים אבי!
משהו לגבי ילדות גדולות לא בוכות
מעניין שגם הספר ילדות גדולות לא בוכות (הסופרת היא פרנצ`סקה קלמטיס) עוסק באישה גדולה שמשתתפת בניסוי על תרופת פלאים שמאפשרת ירידה במשקל.
מה שמצחיק זה שגם אני התבלבלתי בהתחלה וניסיתי להזכר אם מדובר בספר של אותה סופרת או באיזה אזכור אבל לא. ספר אחר.
נכון?
בהתחלה הייתי ממש מבולבלת…
אחר כך חשבתי שאולי ג`ניפר ויינר כתבה את הספר תחת שם אחר, וגם לא.
ברוכה הבאה!
ישנן בנות
רוצה לקרוא…
ילדות גדולות
שלום לך עשבר,
אני מתרגמת הספר. זהו הספר השני של ויינר שתרגמתי. אני חייבת לציין שזהו אחד הספרים היותר חביבים שתרגמתי בזמן האחרון.אני אוהבת את ההומור שלה ואת ה"נקודה היהודית" שבספריה. בעניין תהייתך על השם "ילדות גדולות לא בוכות", עורכת הספר העירה את תשומת ליבי לכך שקיים ספר בשם זה, אבל החלטנו שחבל לשנות שם קליט כל כך רק בגלל שתורגם לעברית ספר בשם זה. קורה שקיימים ספרים הנושאים את אותו שם, זה לא נורא.
בברכה, דורית בריל-פולק
שלום לך דורית
ראשית, תודה לך על שהגבת על מה שכתבתי.
אני מסכימה עם מה שכתבת לגבי ג`ניפר וויינר, וגם לגבי השם הקליט של הספר "ילדות גדולות לא בוכות". אין בזה דבר רע, זה סתם בלבל בהתחלה….
ושוב- תודה לך על התגובה!
זוכרת שנהינתי מהספר,