 |
"אוך, הילד הזה, מתי אני אלמד?מה, הוא לא עשה לי מספיק תרגילים כאלה שכבר הייתי צריכה לדעת להזהר ממנו? אבל טפשים זקנים כבר לא לומדים תרגילים חדשים, כמו שאומרים.[…]כאילו הוא יודע בדיוק כמה זמן הוא יכול לענות אותי עד שתבוא לי פריחה, והוא יודע שאם הוא רק יצליח לדחות את זה רגע או להצחיק אותי, הכל ירד חזרה ואנ`לא אוכל להרים עליו אצבע" (עמ` 19).
טום סוייר היה הדמות שאליה שאפתי להדמות כשהייתי קטנה. תמיד חשבתי שבנים עושים יותר כיף, והנה בא טום סוייר והוכיח לי את זה.
כי טום סוייר עשה הכל. הוא שיגע את דודתו, הבריז מבית הספר, ברח מהבית כדי להיות פיראט, השתתף בהלוויה של עצמו,פתר תעלומת רצח ואפילו מצא אוצר.
ואת כל זה הוא עשה למרות סיד, הילד הקטן והמעצבן, `ילד טוב ירושלים` שכל הזמן הלשין עליו לדודתו.
בין התאהבות בבקי תאצ`ר, הילדה הבלונדינית החדשה בעיירה, לבין הרפתקאות עם האקלברי פין, בנו של שיכור העיירה, מצליח טום לחשוף לא מעט דברים מעולם המבוגרים, דוגמת "ההתחייבות להמנע מדבר מסויים היא הדרך הבטוחה בעולם לגרום לאדם לרצות לעשות את הדבר הזה דווקא" (עמ` 179), ומסצינת צביעת הגדר האלמותית אנחנו למדים "שכדי לגרום לגבר או לילד לחשוק בדבר, צריך לרק לעשות את הדבר קשה להשגה" (עמ` 33).
במידה לא מועטה טום סוייר הוא בבואה של ילדותו של מרק טווין. בהקדמה לספר מציין טווין שחלק מההרפתקאות המתוארות בספר קרו לו עצמו, ואת השאר חוו אנשים/ילדים אחרים שהכיר. דמותו של סיד למשל, שהוא באמת דוגמה ומופת לאח קטן ומעצבן, מבוססת במידה רבה על דמותו של הנרי, אחיו הצעיר של טווין (למרות שיש לציין שטוין טוען כי הנרי היה ילד הרבה יותר טוב מסיד).
הספר, למי שלא מכיר את העלילה, יצא לראשונה בשנת 1876 ומספר על קורותיו של טום, ילד יתום החי אצל דודתו באחת העיירות בדרום ארה"ב, במהלך שנות ה-30` או ה-40` של המאה ה19 (בתקופה בה עדיין הייתה עבדות).
בהתחלה לא מכר הספר הרבה עותקים (למען האמת כמות המכירות הייתה כשליש ממכירות ספר המסע של טווין, המוכר אצלנו כ"מסע תענוגות לארץ הקודש"), אך הלך וצבר פופולריות ועוד לפני מותו של טוויין נכנס בכבוד לפנתיאון הקלאסיקה האמריקאית.
דמותו של טום סוייר מופיעה גם בספרים נוספים של מרק טווין:
* הרפתקאותיו של האקלברי פין".
* הרפתקאות תום סוייר מעבר לים".
* "תום סוייר בלש".
* הרפתקאותיו של האקלברי פין".
* הרפתקאות תום סוייר מעבר לים".
* "תום סוייר בלש".
הספר יצא במספר גרסאות בעברית, האחרונה שביניהן היא הגרסה המוערת (והמעולה!), בתרגומו המקסים של יניב פרקש, שתרגם והעיר.
ההערות משלבות נתונים הסטוריים, ביוגרפיים ואנתרופולוגיים המוסיפים עניין רב לספר.
גם האיורים מוסיפים לקסמו של הספר.
גם האיורים מוסיפים לקסמו של הספר.
שתי מגרעות מצאתי בגרסה המוערת של הספר. העיקרית שבהן היא העובדה שהיא נקראת טום סוייר, במקום תום סוייר, דבר שצורם לי עד מאוד.
המגרעת השניה היא ויזואלית בעיקרה. הייתי מעדיפה שההערות תרוכזנה כהערות שוליים ולא בצידי העמוד.
מארק טווין, שמו הספרותי של סמואל לנגהורן קלמנס, נולד בשנת 1835 ונפטר ב1910. הוא היה סופר והומוריסט אמריקני שנודע בציניות שלו, בסאטירה החברתית הנוקבת בספריו, בתיאוריו הריאליסטיים ובעיקר בשנאתו לדיכוי ולצביעות. "מארק טווין" הנו מונח מתחום הימאות המציין את מידת עומק השניה המסומנת על פני האנך.
המגרעת השניה היא ויזואלית בעיקרה. הייתי מעדיפה שההערות תרוכזנה כהערות שוליים ולא בצידי העמוד.
מארק טווין, שמו הספרותי של סמואל לנגהורן קלמנס, נולד בשנת 1835 ונפטר ב1910. הוא היה סופר והומוריסט אמריקני שנודע בציניות שלו, בסאטירה החברתית הנוקבת בספריו, בתיאוריו הריאליסטיים ובעיקר בשנאתו לדיכוי ולצביעות. "מארק טווין" הנו מונח מתחום הימאות המציין את מידת עומק השניה המסומנת על פני האנך.
לסיכום, ספר שיעניין ילדים ולא רק אותם. ספר שמעורר צחוק וחיוך לא מעטים, ובעיקר מחמם את הלב.
אבל למה אכביר במילים, כשטווין אומר זאת הרבה יותר טוב ממני:
"ספרי נועד בראש ובראשונה להנאתם של ילדים וילדות, אבל אני מקווה שלא יהיה בכך כדי לגרום לגברים ולנשים להמנע ממנו, שכן חלק מכוונתי היה לנסות להזכיר בנועם למבוגרים כיצד נראו פעם הם עצמם, כיצד הרגישו וחשבו ודיברו, ואילו מפעלות מוזרות העסיקו אותם מדי פעם" (עמ` 11).
"ספרי נועד בראש ובראשונה להנאתם של ילדים וילדות, אבל אני מקווה שלא יהיה בכך כדי לגרום לגברים ולנשים להמנע ממנו, שכן חלק מכוונתי היה לנסות להזכיר בנועם למבוגרים כיצד נראו פעם הם עצמם, כיצד הרגישו וחשבו ודיברו, ואילו מפעלות מוזרות העסיקו אותם מדי פעם" (עמ` 11).
לקוראי האנגלית בינינו, ניתן לקרוא את הספר המלא בפרוייקט גוטנברג.
הרפתקאותיו של טום סוייר-הספר המוער /מארק טווין
The Adventures of Tom Sawyer
תרגם מאנגלית והעיר: יניב פרקש
הוצאת אריה ניר, 2009
280 עמ`
קלאסיקה 🙂
תענוג של המלצה
קראתי את ספרו השני על הקלברי, אבל איכשהו כנער לא הצלחתי להתחבר.
נראה שצריך בהחלט לההקדיש ולהיזכר בעניין.
אולי בפרועעקט גוטנברג 🙂
ערב טוב, בר♥
אוי ואבוי
כנראה שבאמת היית ילד טוב, רק ילדים טובים לא התחברו להקלברי 🙂
אבל תום סוייר הוא לא הקלברי. הקלברי היה ספר שברמות מסויימות היה אפל, מרושע אפילו לפעמים.
דווקא לא
הייתי עסוק בלהיות על העצים, אז הוא נמרח לי מדי.
ומדברייך עולה שבאמת צריך לנסות שוב.
ערב טוב יקרה
🙂
כל הגיסאות המוערות של
הוצאת אריה ניר מצויינות
לא קראתי בגירסה המוערת אבל ספר מצויין.
תודה !
בדרך כלל אני נרתעת מגרסאות מוערות
וזו הגרסה המוערת הראשונה שלי.
תמיד אני מרגישה שההערות עלולות להרוס לי את הספר לגמרי.
איזה יופי של המלצה!
לאיזה יופי של ספר!
איני יודעת את גילך, אבל עבורי המלצה זו היא פתיחת תיבה של שלל זכרונות. קראתי את הספר עשרות פעמים בשעתו!
תודה על כמה רגעי נחת.
גם אצלי זו נוסטלגיה
ממרומי 30+ שנותי…
🙂
אמנם לא קראתי את הספרים המדוברים לבושתי, אבל ראיתי אם זכרוני אינו מטעני, בסדרה על טום סוייר.
המשך.. נקטעה לי התגובה לעיל.. כתבת יפה.. אבל לדעתי טום סוייר גרם לזה שהוא רצה שיצבע את הגדר במקומו לחשוב שצביעת הגדר מהנה.
כתבת יפה.. אבל לפי מה שאני יודעת טום סוייר רצה לגרום למי שצפה בו צובע את הגדר לצבוע במקומו דרך זה שהוא יראה לו שהוא נהנה מאוד מהצביעה.