 |
"הפועל לקרוא אינו סובל את צורת הציווי. שותפים לו בזה כמה פעלים: הפועל `לאהוב`…. הפועל `לחלום`" (עמ` 9).
מעטים הספרים שקראתי שמדברים בצורה כל כך ישירה ואוהבת על נושא כל כך חשוב, כל כך מהותי וכל כך טריוויאלי: הקריאה.
מעטים הספרים שנגעו בנימי נפשי כל כך עמוק, שהשאירו אותי עם חיוך כל כך עדין ואוהב.
דניאל פרנק היה מורה בתיכון ועסק לא מעט בנסיונות "לשכנע" בני נוער לקרוא. מה אומר ומה אגיד, המונח "מורה לחיים" מדבר על אדם כמוהו.
בספרו הוא עוסק רבות בשאלה למה קוראים? איך קוראים? איך מעודדים קריאה?
הדבר העיקרי עליו הוא ממליץ היא להקריא. אין כמו להקריא ספור, הוא אומר, ולא משנה בן כמה אתה. הורים מקריאים לילד כשהוא קטן, ואז מפסיקים.
אחר כך יש ציפיה שהילד לא רק יקרא ספרים, אלא גם יסביר אותם, ינתח אותם, יכתוב עליהם "בוקריפורט", ואז עוד מתפלאים למה הם לא אוהבים לקרוא.
אחר כך יש ציפיה שהילד לא רק יקרא ספרים, אלא גם יסביר אותם, ינתח אותם, יכתוב עליהם "בוקריפורט", ואז עוד מתפלאים למה הם לא אוהבים לקרוא.
"צריך להבין שספרים לא נכתבו כדי שבני, בתי, כל בני הנוער יפרשו אותם, אלא כדי שיקראו אותם בחפץ לב" (עמ` 133).
יש לא מעט קטעים בספר בהם ממש אפשר לדמיין את דמותו של המחבר, שעבד כמורה בתיכון בצרפת, עומד ומקריא לתלמידיו הסוררים ספרים שלמים (אני חייבת להתוודות שרק בגלל תיאורו כיצד הקריא את פתיחת "הבושם" אקרא את הספר).
הספר מחולק למספר חלקים:
החלק הראשון: "הולדת האלכימאי"- השלב בו הילד נכנס לעולמם הקסום של הספרים ולומד לקרוא.
החלק השני: "צריך לקרוא"- איך ולמה אנחנו מכריחים את הילדים לקרוא, ולמה זה לא הולך לנו.
החלק השלישי: "קריאה במתנה"- הדברים אותם אנחנו מקבלים מהספרים.
החלק הרביעי והאחרון: "מה, מתי ואיך יקראו"- איך להפוך הדברים מהתאוריה למעשה (אני עובדת לפי התאוריה הזו, ובינתיים היא עובדת נפלא!)
ולמה התנ"ך של הספרניות?
- כי זה ספר הלל לקריאה,לקוראים, לספרים.
- כי הוא מתייחס (בשלילה גמורה) לדוֹגמה השלטת לפיה"צריך לקרוא: זה מה שהצעירים שומעים. זאת הדרישה העקרונית" (עמ` 93).
- כי הוא מתאר את חווית הקריאה : "לפעמים הצניעות מצווה עלינו שתיקה. לא הצניעות המהוללת של הפרשנים המקצועיים, אלא הכרה אינטימית, אישית, כמעט כואבת שהספר הזה, שהסופר הזה, כמו שאומרים, `שינה את חיי`" (עמ` 83).
- כי הוא מתאר את ההתעללות שלנו בספרים, התעללות איומה ונוראה: "אוזני חמור, למשל, אוזני חמור מקופלות בזוויות העמוד (הוי! כמה מכאיב בכל פעם מראה הדף המקורנן)" (עמ` 137)
- כי הוא העניק לנו את עשר הדברות לקריאה, או יותר נכון"מגילת זכויות הקורא".
מגילת זכויות הקורא:
1. הזכות לא לקרוא.
2. הזכות לדלג על עמודים.
3. הזכות לא לקרוא ספר עד הסוף.
4. הזכות לקריאה חוזרת.
5. הזכות לקרוא כל דבר.
6. הזכות לשקיעה גמורה בטקסט.
7. הזכות לקרוא בכל מקום.
8. הזכות לדפדף.
9. הזכות לקרוא בקול רם.
10. זכות השתיקה.
ספר חובה לאוהבי הספר, לאלה שרוצים להבין מה לעזאזל יש בספרים האלה, שאנשים כל כך אוהבים, ולכאלה שרוצים לחמם את הלב.
באתר ההוצאה אפשר לקרוא את הכריכה האחורית.
כמו רומן/דניאל פנק
מצרפתית: חגית בת עדה
הוצאת שוקן, 1997
174 עמ`
נשמע טוב!
התווסף לרשימה. ממש עשית לי חשק
(מאז ילדותי אמא אמרה שלספר כואב כשמקפלים אותו)
איזו אמירה מקסימה!
אני נלחמת שנים באמא שלי שעושה אוזניים (אבל הצלחתי לחנך אותה…)
הוא ממש ספר ממתק.
ספר נהדר !
קראתי אותו כמה פעמים.
לא הכרתי אותו קודם
והוא ממש עשה לי טוב בלב.
המלצה
הרעיון הכי נחמד שאני מכיר שקשור בלגרום לילדים לקרוא נכתב ע"י Spider Robinson במאמר שנקרא: "Seduction of the Ignorant". אני לא בטוח שאפשר להשיג אותו בעברית, אבל מאד כדי לקרוא בכל מקרה.
אחפש אותו
אתה ממש איש אשכולות, אתה 🙂
המלצה מצוינת!!!
כל הכבוד לך 🙂
כי זה ספר מקסים כל כך!!! 🙂
אז זה ספר עיון?
כן אבל
הוא ממש ספר קטן ומקסים. לא נקרא בכלל כספר עיון.
את לא יודעת כמה מגילת זכויות הקורא
ריגשה אותי עכשיו 🙂
כל כך נכונה, כל כך מדברת אלי, וכל כך שמה דגש על כמה זכויות שאני צריכה יותר להקפיד לתת לבת הגדולה שלי ("הזכות לשקיעה גמורה בטקסט" גם כשהשעה עשרה לשמונה בבוקר וצריך להגיע לבית הספר)…
הספר הזה הבא בתור ברשימה שלי, ואת מגילת הזכויות, אני מתכוונת להראות לה מחר בבוקר (היא תאהב אותה גם)!
תודה על היכרות עם ספר שנראה לי שידבר אלי מאוד 🙂
ריגשת אותי עכשיו
הזכרת לי את עצמי, כשהייתי מבריזה מהשיעור כדי לגמור לקרוא ספר…
ספר מקסים באמת, וכל הכבוד על הבת הקוראת, זה הרבה בעידוד ההורים.
מבאסכי שנים הו
א אצלי ברשימה, ואיכשהו פיספסתי אותו, לא טרחתי להתייחס אליו בכבוד המגיע לו.
אז מבטיח תיקון מהיר לחטא הנ"ל.
תודה ברבורה♥
בוש והכלם לך ידידי
חייבים חייבים!
יום מקסים (ואיך אתה עושה את הלב הזה בכלל?)
הלב ממש פשוט
לוחצים יחד על ALT שמאלי יחד שם ספרה 3 במימין.
ויש עוד הפתעות:
☻ ALT + 2
☺ זה ALT + 1
חביב, נכון?
משום מה לא הולך לי
אבל אתאמן בבית…
🙂
הולך רק עם מקלדת רגילה
לא ב- laptop
אהההההההה
זה מסביר את זה 🙂
רק מלקרוא אותך
בא לי חיוך על הפנים
אין ספק זה הזפר שאני הולכת לקנות בבפעם הבאה
ביחד עם שני הספרים של שושי בריינר – אהבה ישראלית וספר הפרידות הגדול! יש עכשו מבצע בסטימצקי ספר אחד + שניים חינם.
אהבה עברית כמובן!
זה לא במבצע 🙁
גם אני חשבתי לקנות אותו (את העותק שקראתי לקחתי מהספריה).
אבל יש במבצע ספרים ממש ממש לא רעים, שווה ללכת!
אני רכשתי אותו…
כשהספר יצא בעברית – אמצע שנות ה-90 למדתי באותה תקופה קורס בספריות בתי ספר והקדישו שיעור על הספר שהקסים אותי כאמור מאד – ישר החלטתי שזה ספר שאני אשמח שיהיה לי בבית 🙂
זה ממש ספר חובה בבית
מתכוונת לרכוש אותו בהקדם.
טוב… אז נחכה למבצע 🙂
נפלא אני אקרא אותו
תודה
מעניין יהיה לקרוא את חוות דעתך
אוהההה……
אמרתי לך שהוא משו משו 🙂
התיחסות יפה ועניינית
לספר מצוין. אהבתי בשעתו את הספר ואהבתי כעת את הרשומה שלך עליו.
🙂
וברוכה הבאה גם לכאן
התרשמתי מאד, זה –
מסוג הספרים שאני אוהבת.
הוספתי לרשימה שלי. תודה.
בשמחה רבה
ספר מהטובים ביותר. השאיר לי המון אהבה בלב.