אף אחד, אבל אף אחד, לא יגרום לויקטוריה ג'ונס להאמין שלמישהו אכפת ממנה. כנערה שנכנסה ויצאה מכמה בתי אמנה, היא למודת אכזבות.
היא בת שמונה עשרה עכשיו, ואין לה איש בעולם מלבד מרדית, העובדת הסוציאלית שהיא לא סובלת.
ויקטוריה, בדומה ללא מעט נפשות פצועות אחרות, לא ממש מחבבת בני אדם, ובעיקר – לא יודעת להתמודד איתם. הדרך היחידה בה היא מסוגלת לדבר, ולעשות זאת היטב, היא בשפת הפרחים הויקטוריאנית.
שפת הפרחים, כשמה כן היא. היא נוצרה בתקופה הויקטוריאנית ושימשה כדרך להעברת מסרים בימים בהם לא היה כל כך פשוט לדבר אחד עם השניה. כשחושבים על זה, גם היום זה לא הכי פשוט….
בכל מקרה, גם ויקטוריה מגלה שיש כמה אנשים טובים באמצע הדרך, והיא מתחילה לעבוד בחנות פרחים. מתברר שגם אנשים שאינם מכירים את שפת הפרחים מושפעים ממנה, ו-ויקטוריה מגלה שהיא טובה בעזרה לאחרים.
יש האומרים שעזרה לאחרים מביאה מזור לנפש דואבת. במקרה של ויקטוריה, היא כל כך רדופה ברגשות אשם עד שיעבור זמן רב, אם בכלל, עד שתרפה ותגלה שכן, גם לה מגיע להיות מאושרת.
בניגוד למה שכתבתי עד כה, הספר הוא לא בהכרח קלישאה גדולה. אהבתי את העובדה שהספר מחולק לארבעה חלקים:
1. קוצן פשוט (מיזנתרופיה).
2. לב בוסר.
3. טחב (אהבת אם).
4. התחלות חדשות.
אהבתי לגלות דברים לגבי פרחים: הידעתם, לדוגמה, שדבקון (Mistletoe), אותו צמח תחתיו מתנשקים בחג המולד, פירושו "דבר לא יעמוד בפני"? תודו שהפירוש של הצמח בהחלט נותן משמעות מחודשת לנשיקה 🙂 … אגב, אוהבי הלוונדר- הידעתם שלוונדר מצביע על אי אמון?
לסיכום 1, אם היה עלי ליצור זר לונדה דיפנבאום, הסופרת, הייתי שוזרת בו פעמונית (הכרת תודה), ציפורן אדומה (ליבי נשבר), מנטה (תחושת חמימות) וצבעוני (הצהרת אהבה).
לסיכום 2, מזמן לא קראתי ספר שלא רציתי שייגמר.
שפת הפרחים/ונסה דיפנבאו
The Language of flowers/ Vanessa Diffenbaugh
מאנגלית: אורטל אריכה
כנרת, זמורה ביתן, 2011
351 עמ'
תגיות: The Language of flowers, Vanessa Diffenbaugh, אהבה, אורטל אריכה, אליזב, אמהות, אמהות בנות, אשמה, בדידות, בדיקת גבולות, גרנט, דימוי עצמי, הזנחה, הייזל, ויקטוריה ג'ונס, ונסה דיפנבאו, חיבה, חרדת נטישה, כנרת זמורה ביתן, מרדית, משפחה אומנת, סן פרנסיסקו, רנאטה, שפת הפרחים
עשית לי חשק…
הזדמנות ראשונה אקנה
תודה
אני חושבת שזה אחד הספרים היחידים שקראתי מהספריה, ואז רצתי לקנות אותו. שיהיה בבית.
תהני!
תודה ברבורה יקרה, בהחלט עשית לי חשק
אני מקווה שתהני ממנו כמוני.
הוא ממש נגע בי, למרות שלא ברור כל כך למה. כלומר, הוא מקסים אבל לא ספר מופת, אבל לפעמים זה הספר הנכון במקום הנכון אני מניחה…
נשמע נהדר!
מזכיר ברעיון את אדונית התבלינים, לא?
תודה על ההמלצה הנהדרת, בר.
כן, הוא די מהדהד עם אדונית התבלינים, אבל קצת שונה…
ספר מקסים!
שבוע טוב ידידי!
כבר מזמן המליצה לי חברה, שאני מעריכה מאד, לקרוא את הספר הזה
ואני מחכה לזמן ולהזדמנות.היא גם אמרה לי שיש בסוף הספר מעין קטלוג של פרחים
עם שמות ותכונות. חוץ מזה, לא ידעתי מה מסמל הלוונדר ואני כל כך אוהבת את ריחו…
במיוחד בשבילך הכנסתי את הלוונדר 🙂
ואת הספר תקבלי ממש בקרוב….
קראתי וקניתי, מאוד נהניתי
אני קוראת עכשיו ומתמוגגת ממנו.
נכון שהוא ממש ממש מקסים????
ההודעה משוש